תוכנית ‘זכור ושמור’
טבע והיסטוריה נפגשים בשבת ובלוח החגים
מכון גבוה למדעי התנ”ך – התשפ”ב
15 מפגשי עיון במסך (בזוּם)
(4 שעות לימוד כל אחד, בדרך כלל עם עוד מומחה בתחום);
- לוח החודשים הירחי והשנה השמשית בתורה ובמקרא – מחלוקות הנוסח בימי בית שני, והוויכוח על הלוח שבתורה – ספרי חנוך והיובלים, ועדת ה’יחד’ מקומראן – ראש השנה ויום הכיפורים, פתיחה וחיתום שנה קודמת (תקציר);
- המחזור השנתי של קריאת התורה לאור מהפכת עזרא – המחזור החליפי וגניזתו – מדוע בתשרי? – מדוע נצמד סיום התורה וראשיתה לשמיני עצרת?
- לוח השנה והמועדים ב’ביתא ישראל’ באתיופיה – השלכות על המקור של מסורת העדה ביהדות מצרים בימי בית שני;
- מסוכות עד חנוכה – עונת היצהר-השמן – האור השמימי ‘פוחת והולך’ – השבוע החשוך בשנה: אדם הראשון (בגמרא) וחנוכה – יום ייסוד היכל ה’ בנבואת חגי והמאבק עליו בימי בית שני – מראות המנורה בנבואת זכריה – המנורה בבית המקדש השני, בחילולו, בטיהורו ובחורבנו – המנורה כסמל יהודי לדורות – קשת טיטוס, הסוסים והמנורה, מדינת ישראל לפי חזון זכריה.
- השבת בתורה ובמקרא – בריאת העולם ויציאת מצרים – בית ושדה – “כל מלאכתך” – מרכזיותה של מלאכת הוצאה והכנסה (=מסחר) – השבת בתהילים;
- ‘ארבעים חסר אחת’ במלאכת המשכן ובמשנה במסכת שבת – 6 צרכים לאדם ובשביעי שבת – מדוע הלחם, הבגד והספר מפורטים מאד במשנה? ומדוע הבית, הכלים והמסחר מקוצרים מאד? – מקומה של הוצאה והכנסה;
- מחלוקות השבת בימי בית שני והשלכותיהן עד ימינו (‘ביתא ישראל’);
- מהו ראש השנה בתורה ובמקרא? מתי סוף השנה בתורה ובמקרא? איך ייתכן ‘ראש שנה’ בחודש השביעי? – יום הזיכרון ויום הכיפורים כשני חגים הפוכים בהלכה, במנהג ובמשמעות;
- פורים – נס הצלת הגולה – מה משמעותו עם חורבן הגולה (בשואה)?
- האם יש בתורה ‘חג אביב’? מדוע? – המפגש בין יציאת מצרים ההיסטורית לבין הטבע החקלאי בארץ ישראל – מפסח מצרים עד פסח גלגל – פסח וחג המצות כשני חגים מחוברים – ברית מילה ופסח;
- חנוכת המשכן בחודש הראשון, מול חנוכת המקדש בחודש השביעי – משכן בישראל “בטח בדד” ביציאת מצרים, מול מבט אוניברסאלי ממקדש שלמה – תוצאות המבט האוניברסאלי – מתי נחנך בית שני ולמה?
- מנהגי ספירת העומר’ אחרי החורבן, ומועדי ספירת העומר שהתחדשו בימינו – האם ימי הזיכרון (לקדושי השואה ולחללי צה”ל), יום העצמאות, ל”ג בעומר ויום ירושלים משנים את משמעות התקופה שבין פסח לעצרת?
- צומות החורבן – מתי הונהגו? מתי נזכרו לראשונה? משמעותם בעיני העם מול משמעותם בעיני הנביא (זכריה) – האם נהגו גם בימי בית שני? – מה ביטל רבי ומה רצה לבטל? – הוויכוח על הצומות בימינו לאור נבואת זכריה;
- חג הקציר, חג שבועות ויום הביכורים – האם יש בתורה מקור או רמז ל’זמן מתן תורתנו’? היכן? – מחלוקות השבת והלוח בימי בית שני (“ממחרת השבת”), וההשלכות על זמנו של חג השבועות – העדות המפתיעה של ‘ביתא ישראל’;
- חג האסיף או חג הסוכות? כפל המשמעות במפגש טבע והיסטוריה – ראשית השנה או “בצאת השנה”? – פשר קרבנות המוסף בחג – שמיני עצרת, ראש השנה החקלאי – תפילת גשם;
סיורים ומפגשים
- היכן עברו בני ישראל את הירדן? תל יריחו – המגדל הקדום: לוח שמש?! – היכן יריחו של סוף התקופה הכנענית? – מערת ‘המרגלים’ הצופה על התל – מעיין אלישע – בתי הכנסת בנערן וביריחו – תצפיות שקיעה – תצפית ירח מתחדש (בתחילת מרחשון?!) בסיום;
- רוג’ום אל הירי ברמת הגולן: לוח שמש קדום?! – תצפית על הירמוך והגלעד וגבולות הארץ בתורה – תצפית על הכינרת – בתי כנסת מתקופת התלמוד בגולן ובגליל, ולוח השנה ברצפות הפסיפס;
- בעקבות החשמונאים: גוש עציון ודרך האבות – נסיעה לקברות המקבים – אמאוס – בית חורון – מצודת שער יפו;
- היכל הספר במוזיאון ישראל – קומראן ועדת ה’יחד’ – המערות והתעודות – מפגש (?) עם חוקרי תעודות מקומראן;
- מפגש עם קסים מזקני ‘ביתא ישראל’ (בלוד ו/או בנתיבות), ועם חוקרים ורבנים העוסקים במסורת העדה;
- כתף שאול בגלבוע – רמות יששכר – מפגש עם אנשי מכון החגים של התנועה הקיבוצית בבית השיטה – דיון על השבת, על ליל הסדר ועל טקסי הביכורים מול מתן תורה;
- נחלת אשר ושמן הזית – כבול המקראית וחורבת ראש זית – ראש הנקרה ו’סולמה של צור’ – חוף עכו: בין התרבות הכנענית לחקלאות הישראלית – המתח בין נחלות זבולון ואשר במקרא;
- תל גזר, שער שלמה בחומה הכנענית (יגאל ידין מול מתנגדיו) – שפך הירקון וחוף תל-אביב, שלמה וחירום – נחלת דן וגוש דן – יונה הנביא וממלכת ישראל הקדומה – תל יפו (=יריחו הציונית), משער רעמסס עד שער האמונה.