למרבה הצער והכשל, במערכת החינוך הממלכתית שמרו על מקומם החשוב של מתמטיקה ומדעים, אנגלית, ספרות והיסטוריה, ורק את לימוד התנ”ך צמצמו ל-2 שעות שבועיות – דוד בן גוריון היה כועס מאד על מחדל רב שנים זה.
קשה מאד לדבר אבל גם אי אפשר לשתוק –
על מות בנו זעק דוד המלך כמו שזעקה ניצה חדריה אמו של בראל על קבר בנה:
“מי יִתֵן מוּתי אני תחתיך אבשלום בני בני” (שמואל-ב י”ט, ב);
והאב, יוסי שמואלי, הבטיח להיות חזק ולהמשיך את חייו של בנו היחיד.
אין שום ספק, שנסיגה אמריקנית משפילה כזאת מעניקה רוח גבית חזקה לאיראן ולטרור האסלאמי כי היא מוכיחה שהסבלנות מנצחת את המעצמה האמריקנית, ולכן הנשק העיקרי שלהם מול ‘השטן האמריקני’ ומול ‘השטן הישראלי’ הוא ‘התנגדות’ סבלנית מאד עם טרור לאורך זמן.
די בתמיכה מבחוץ של 4 ח”כים מכם בממשלת ישראל המכהנת כחוק, כדי למחוק את התלות ברע”מ! לא צריך לחכות למבצע צבאי או למלחמה חלילה – אם כל כך חשוב לך (ולכולנו) להציל את המדינה היהודית מידי רע”מ, את וחברייך יכולים לעשות בדיוק את הדבר הזה!
אני כותב את הדברים האלה בכאב, דווקא כמי שתמך ותומך ברוב ההכרעות הקשות שקיבלה הממשלה החדשה בדלית ברירה אחרת – אבל בשום אופן ופנים לא להכיל מתים! זה אסור בכל זמן ומקום, לא בקורונה, לא בכבישים ולא בחופים.