בעקבות יהושע: התנחלות בני ישראל בארץ

בהדרכת הרב ד”ר יואל בן-נון:

נצא לקורס ייחודי בעקבות ספר יהושע, בתנ”ך ובשטח, ונחווה את פרקי המלחמות וההתנחלות של בני ישראל בארץ לאור תורת ארץ ישראל.

בסיורים נגיע אל בקעת הירדן והשומרון, אל תל חצור שבעמק החולה ואל הר חברון ונלמד את פרקי ספר יהושע לאור השטח, הגאוגרפיה, ההיסטוריה והארכיאולוגיה. הסיורים בהדרכת הרב ד”ר יואל בן-נון, ממחדשי לימוד התנ”ך במיוחד דרך הבנת השטח.

התוכנית בשיתוף המכון הגבוה למדעי התנ”ך, שהקים הרב בן-נון.

הקורס יתקיים בימי ראשון, ויתקיימו בו שבעה סיורים לימודיים באוטובוס. בנוסף, ניתן להירשם לסדרה של 14 שיעורי ‘זום’ עיוניים שילוו את הסיור בשטח. השיעורים יתקיימו גם הם בימי ראשון, אחרי הצהרים.

בכל המפגשים וגם בחלק מהסיורים יודגשו יסודות דרכים ושיטות (‘אלמנטים מתודיים’) להעברת הנושאים שבתוכנית, לתלמידים, בעיקר בחטיבות ביניים ובבתי ספר תיכוניים, וגם בחינוך בלתי פורמלי, במכינות קדם-צבאיות, במדרשות ובמכללות. יש לתוכנית הכרה אקדמית (כשני קורסים) כולל גמולי השתלמות למעוניינים.

רמת קושי: קל+. הליכה באתרים.

ציוד נדרש לכל הסיורים: מים, כובע, נעלי הליכה, אוכל לכל היום.

עלות הקורס:

הרשמה לשבעת הסיורים באוטובוס (כולל: הדרכה, הסעה, כניסה לאתרים): 1495 ₪.

הרשמה לשבעת הסיורים+ התוכנית העיונית: 2295 ₪, 1895 ₪ לסטודנט או למטייל ממשיך בתוכנית.

הרשמה לתוכנית העיונית בלבד: 1000 ₪, 500 ₪ לסטודנט או לומד ממשיך

תוכנית הסיורים

סיור ראשון: מגשר אדם ללב השומרון

יום א’, ז’ במרחשוון התשפ”ד, 22.10.23

הכניסה אל הארץ המובטחת: היכן עברו האבות ומהיכן עברו בני ישראל? נבקר בתצפית ארגמן וגלגל ארגמן, ונרד לגשר אדם. משם נמשיך ללב השומרון, נגיע להר כביר הנמצא מעל אלון מורה ונצפה אל אזור המזבח בהר עיבל (נשתדל בהמשך השנה לקיים גם סיור להר עיבל, במידה ויתקבל אישור צבאי, בהרשמה נפרדת).

תחנות איסוף: 6.20 באלון שבות בכיכר ליד קופ”ח מאוחדת, 6.25 בצומת אלעזר, 6.50 בחנייה שבי אצטדיון טדי לבין הארנה בירושלים (תפילת שחרית למעוניינים וארוחת בוקר בדרך).

ציוד נדרש: מים, כובע, נעלי הליכה, אוכל לכל היום.

סיור שני: אל מעברות הירדן ואזור יריחו

יום א’, כ”א במרחשוון התשפ”ד, 5.11.23

נסייר בסביבות העיר יריחו, ‘נגרא של ארץ ישראל’. נפתח את היום בתצפית ממצפה יריחו, נמשיך אל אתר קאסר אל יהוד בנהר הירדן ונגיע אל כתף בית חגלה. אם יתקבל אישור צבאי נבקר אף בתל יריחו (תל א סולטאן) ובכתף יריחו- בהר הקרנטל.

תחנות איסוף: 6.20 באלון שבות בכיכר ליד קופ”ח מאוחדת, 6.25 בצומת אלעזר, 6.50 בחנייה שבי אצטדיון טדי לבין הארנה בירושלים, 7.15 צומת כפר אדומים (תפילת שחרית למעוניינים וארוחת בוקר בדרך).

ציוד נדרש: מים, כובע, נעלי הליכה, אוכל לכל היום.

סיור שלישי: ממלחמות העי עד משכן שילה, והיכן העי?

יום א’, ו’ כסלו התשפ”ד, 19.11.23

נצא ממעלה אדומים המקראי הנמצא בדרך ירושלים – יריחו, נמשיך אל ואדי קלט, ונגיע אל שולי הר חצור ומשם לאתרים בבקעת סמיה- עין סמיה וחורבת סמיה המסקרנות. נעפיל אל לב השומרון ונבקר בתל שילה. בדרכנו לירושלים נחלוף על פני ביתין וחורבת א-תל ונקשור אותן לסיפור בספר יהושע.

תחנות איסוף: 6.20 באלון שבות בכיכר ליד קופ”ח מאוחדת, 6.25 בצומת אלעזר, 6.50 בחנייה שבי אצטדיון טדי לבין הארנה בירושלים (תפילת שחרית למעוניינים וארוחת בוקר בדרך).

ציוד נדרש: מים, כובע, נעלי הליכה, אוכל לכל היום.

סיור רביעי: שבטי יהודה ושמעון בנחלה משותפת

יום ראשון, י”א בשבט התשפ”ד, 21.1.24 או: יום ראשון, כ”ג באדר-א התשפ”ד, 3.3.24

(תלוי בתחזית מזג האוויר)

נבקר בעתניאל ונצפה לתל רבוד – תל בית מירסים (היכן דביר? והיכן צקלג?) – נדרים לתל שבע ולבאר שבע – חורבת חלוקים (מדרום לירוחם) – מי ישבו ב’מצודות הר הנגב’ בימי דוד ושלמה?

בדרך חזרה נעצור בתל בית מירסים (מצפון ללהב) בשפלת יהודה לזיהוי צקלג.

תחנות איסוף: 6.20 בחניה בין איצטדיון טדי לארנה במלחה, 6.45 בצומת אלעזר, 6.50 באלון שבות בקופת חולים מאוחדת (תפילת שחרית למעוניינים וארוחת בוקר בדרך).

ציוד נדרש: מים, כובע, נעלי הליכה, אוכל לכל היום.

סיור חמישי: מבית שאן עד חצור הכנענית ונחלת נפתלי

יום א’, כ”א באדר-ב’ התשפ”ד, 31.3.24

נתחיל מתל בית שאן, ומשם נמשיך אל תל בית ירח ומוצא הירדן מהכנרת, וננסה להבין את כתף ים כנרת קדמה” – “חמת, רקת וכנרת”. נצפין למוזיאון ולתל חצור, והיכן קדש נפתלי?

תחנות איסוף: 6.20 באלון שבות בכיכר ליד קופ”ח מאוחדת, 6.25 בצומת אלעזר, 6.50 בחנייה שבי אצטדיון טדי לבין הארנה בירושלים, 7.15 לטרון בתחנת הדלק (תפילת שחרית למעוניינים וארוחת בוקר בדרך).

ציוד נדרש: מים, כובע, נעלי הליכה, אוכל לכל היום.

סיור שישי: מרמות יששכר והר תבור עד ראש הנקרה

יום ראשון, ו’ בניסן התשפ”ד, 14.4.24

נסע ברמות יששכר משדה נחום עד גבעת המורה – גבול יששכר ונפתלי והיכן “אֲדָמי הַנָקֶב”? – נצפה אל הר תבור מהר דבורה – היכן “גַת הַחֵפֶר”? והיכן “גֵי יִפתַח-אֵל”? – נחלות זבולון ואשר מאזור ציפורי עד ראש הנקרה – מדוע לא נחלו שבטי ישראל את עמק עכו?

תחנות איסוף: 6.20 באלון שבות בכיכר ליד קופ”ח מאוחדת, 6.25 בצומת אלעזר, 6.50 בחנייה שבי אצטדיון טדי לבין הארנה בירושלים, 7.15 לטרון בתחנת הדלק (תפילת שחרית למעוניינים וארוחת בוקר בדרך).

ציוד נדרש: מים, כובע, נעלי הליכה, אוכל לכל היום.

סיור שביעי ואחרון: נחלת בנימין נחלת שכינה בהדרכת הרב ד”ר יואל בן נון

יום ראשון, י”א אייר התשפ”ד, 19.5.24 מדוע לא הגיעו בני ישראל לירושלים עד דוד?

מסלול: “כתף קרית יערים” והתל – נבי סמואל ותצפית על עמק גבעון – תצפית מעלה בית חורון – תצפיות מהר הצופים – ‘כתף הִנֹם’ (וגיהינום מקראי) ו”עמק רפאים” – גבול בנימין ויהודה – תצפית מטיילת ‘ארמון הנציב’ על “המקום מֵרָחֹק” – תצפית מ’כפר התימנים’ אל הגיחון ועיר דוד.

תחנות איסוף: 6.20 באלון שבות בכיכר ליד קופ”ח מאוחדת, 6.25 בצומת אלעזר, 6.50 בחנייה שבי אצטדיון טדי לבין הארנה בירושלים (תפילת שחרית למעוניינים וארוחת בוקר בדרך).

ציוד נדרש: מים, כובע, נעלי הליכה, אוכל לכל היום.

תאריך נוסף-חלופי לסיור אם נדחה – יום ראשון כ”ה אייר התשפ”ד, 2.6.24 –

 יש לשריין ביומן.

תוכנית עיונית (במפגשי מסך):

[מפגשי המסך (בזום) יתקיימו בימי ראשון משעה 16.00 עד 19.00; חלופה אפשרית לפי רצון הנרשמים – הכפלת מספר המפגשים בתדירות (כמעט) קבועה בימי ראשון משעה 17.00 עד 18.30];

[המפגש הראשון בע”ה ביום א’ ל’ בתשרי התשפ”ד (15.10.23)]

1. בין משה ליהושע – מדוע לא נזכרו מחלוקות מול יהושע, כמו שפרצו מול משה?
   ראשי פרקים:
   עוד לפני הסנה חשש משה מאד מהנהגת בני ישראל, ונרתע משליחותו, שקיבל עליו לבסוף בהשלמה עם כורח עליון – התורה מתארת עבורנו שורה ארוכה של מחלוקות קשות וחמורות על הנהגת משה עם תוצאות נוראות –
   והנה אין שום תיאור כזה בספר יהושע!?
   מה היו ההבדלים בין הנהגת משה להנהגת יהושע?
   השיעור יעסוק גם בדמותו של כלב, ובשיח שלו עם יהושע בגלגל.
2. מסעי בני ישראל בשנת הארבעים עד ערבות מואב – וחציית הירדן “מול יריחו”;
   [יום ראשון י”ד במרחשון התשפ”ד (29.10.23)]
   ראשי פרקים:
   מדוע לא עלו בני ישראל מדרום, כפי שתוכנן בשנה השנייה ליציאת מצרים? האם אנו יכולים לדעת היכן הקיפו את אדום ומואב? ובאיזו דרך הגיעו עד בקעת הירדן ממזרח? איך והיכן חצו בני ישראל את הירדן? מדוע נכרתו מי הירדן “הַרחֵק מאד מֵאדם העיר”?
3. בין תנ”ך לארכיאולוגיה – התאמה או פערים וסתירות?
   ראשי פרקים:
   [יום ראשון כ”ח במרחשון התשפ”ד (12.11.23)]
   ממצאים תואמי מקרא (כמו מהר עיבל ומתל חצור) מול העדר עדויות (כמו מתל יריחו, העי מקדם לבית-אל, ובקעת ערד) – זיהוי אלטרנטיבי למקומה של העי, והשתקפותו בתיאורי המערכה בספר יהושע.
4. פסח מצרים – פסח מדבר – ופסח גלגל;
   [יום ראשון ה’ בטבת התשפ”ד (17.12.23)]
   ראשי פרקים:
   פסח כמחולל ישועה ופותח תקופה – מה מיוחד ושונה בכל אחד משלושת הפסחים? – הקשר בין ברית מילה ופסח והזהות המשפחתית-יהודית – מדוע מודגש הקשר בין מילה לפסח דווקא בפסח גלגל?
5. מה פשר ההקבלות (וההבדלים) בין הקפות יריחו ומעמד הר סיני?
   ראשי פרקים:
   [יום ראשון י”ב בטבת התשפ”ד (24.12.23)]
   התגלות “שר צבא ה'” ליהושע בהקבלה למשה בסנה – מה משמעות ההרחקה מהעיר כמו מן ההר, עד “בִּמְשֹך הַיֹבֵל” / “בִּמְשֹך בְּקֶרֶן הַיוֹבֵל”? בירור הקשר עם כפל המשמעות של מתן תורה וביכורי הארץ ב’חג השבועות, זמן מתן תורתנו’.
6. איסורי החרם בשלל מלחמה – מלחמת יריחו מול מלחמות העי;
   ראשי פרקים:
   [יום ראשון כ”ו בטבת התשפ”ד (7.1.24)]
   “האיש אחד יחטא” וכל העם ייענש וייכשל? – מדוע קיבל יהושע את הזלזול ב’העי’ מפי המרגלים? (הקבלות לימינו במחדל שהביא למלחמת יום הכיפורים) – השוואה בין מרגלים במדבר, ביריחו ובהעי – המשמעות של איסורי החרם בשלל מלחמה – מה בין חלוקת שלל מסודרת לבין הימנעות מוחלטת (מאברהם עד מגילת אסתר)? – כללי המוסר באיסורי השלל.
7. השבועה לגבעונים מול מצוות התורה על הכנענים ודומיהם, וההשלכות לדורות;
   ראשי פרקים:
   [יום ראשון ד’ בשבט התשפ”ד (14.1.24)]
   הפרת השבועה לגבעונים אצל שאול ותוצאותיה (במקרא ובגמרא) – השבועה לגבעונים בהלכה לדורות (רמב”ם הלכות מלכים ומלחמותיהם) – השלכות לימינו עם החוק הבינלאומי (הרב גורן בהוראות לצה”ל ובספרו ‘משיב מלחמה’) – מעמד הגבעונים מימי דוד המלך ועד שיבת ציון.
8. המזבח בהר עיבל – הגילוי – הממצאים – ההשלכות;
   ההבדלים בין ספר דברים לספר יהושע בתיאור המקום והמעמד;
   ראשי פרקים:
   [יום ראשון י”ח בשבט התשפ”ד (28.1.24)]
   איך נמצא המקום (שלא היה ידוע כלל) ואיך נחפר? – מדוע אין רואים ממנו את העיר שכם? – השלב הראשון שנחשף על הסלע מתחת למרכז המזבח הבנוי, מזכיר את סיפור גדעון בספר שופטים, ונתגלו בו הפתעות (כמו עצמות יחמורים) – השלב השני, המתחם הכפול והמזבח הגדול עם מתקנים רבים מסביבו – מהיכן צפו בני ישראל? כמה זמן פעל האתר? מדוע וכיצד נגנז? האם נגנזו האבנים שעליהן נכתבו דברי התורה, והיכן? האם צפויות תגליות נוספות?
   ולבסוף, איך שומרים על האתר לעם ישראל בדורות הבאים?
9. מלחמות יהושע הגדולות בדרום ובצפון, והעדר מלחמה כוללת באזור שכם;
   ראשי פרקים: [יום ראשון כ”ה בשבט התשפ”ד (4.2.24)]
   ניסים במלחמות יהושע הולכים ויורדים – מה פירוש “שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון”, לפי הרמב”ם? – מה היחס בין מלחמות יריחו והעי לבין המלחמה עם מלכי הדרום? – מדוע לא כבשו בני ישראל מיד את הערים הנזכרות? מדוע שבו “אל המחנה הגלגלה”? – היכן התנהלה המערכה בצפון? מה גרם להפתעה ולניצחון המכריע, בלי שום נס? סימון דרכי הבריחה על המפה – מדוע לא התיישבו מיד בערים הכנעניות? איך נשארו כל כך הרבה כנענים בארץ בכל ימי השופטים ועד ימי דוד ושלמה? – מדוע לא התנהלה מלחמה כוללת בהר המרכזי, ומה חבוי בסיפורה של שכם?
10.  ההבדלים בין חלוקת הנחלות בגלגל ובשילֹה – שלבי ההתנחלות – האם הגבולות והיישובים משקפים מציאות או חזון ותוכנית?
    ראשי פרקים: [יום ראשון ב’ באדר-א התשפ”ד (11.2.24)]
    ראובן, גד וחצי מנשה בגלעד ובבשן – יהודה, אפרים וחצי מנשה לפני משכן שילֹה – השבטים ה”מִתרַפּים”, היכן ישבו? – מה בין שבט בנימין לשבטים האחרים? – מה מיוחד בנחלת שמעון, ומה הסיבות החבויות לברית יהודה ושמעון? – תהליך ההתנחלות בגליל (במקרא ובממצא), והמפגש של שבטי הגליל בהר תבור – הסבר הרמב”ם להפלת הנחלות עם הגבולות והיישובים כחזון עתידי ותוכנית פעולה.
11.  התנחלות בני יוסף – מקומה של שכם – וממצאי ‘סקר מנשה’ (אתרי ‘כף הרגל’);
    ראשי פרקים: [יום ראשון ט”ז באדר-א התשפ”ד (25.2.24)]
    האם קדמה ההתנחלות במנשה ואפרים, לגבולות? – מה חבוי בתיאור של “ארץ תפוח”? – ההפתעה של עשרה “חבלי מנשה”, שמחציתם נחלות בנות צלפחד – חלוקת החבלים על פי ‘חרסי שומרון’ (מימי המלוכה) – מה קרה בשכם בימי יהושע ובימי השופטים? – שלבי ההתיישבות לפי ‘סקר מנשה’ – וההפתעה הגדולה: שבע ‘הבמות’ (=’הגלגלים’), מקומות פולחן ישראליים שנבנו בצורת ‘כפות רגליים’ ענקיות הדורכות על אדמת הארץ, הממצאים ומשמעותם.
12.  המעבר מעיבל לשילֹה במקרא ובממצא; מניעת מלחמת אחים בהרגעת פנחס;
    ראשי פרקים: [יום ראשון ל’ באדר-א התשפ”ד (10.3.24)]
    מתי עברו מעיבל לשילֹה לפי הכתוב בספר? לפי חז”ל? לפי הממצאים הארכיאולוגיים? – מה משמעותה של שילה לשבט אפרים, ומה משמעותה לשאר השבטים? – על מה קצף פנחס עד כדי איום במלחמה? איך הרגיעו אותו? מה הקשר לאתרי ‘כף הרגל’? – איך ומדוע עברה הכהונה הגדולה בשילֹה מפנחס בן אלעזר, לעלי הכהן מבני איתמר?
13.  שתי פרידות של יהושע – מי היו העם אשר בשכם? משמעות הברית בשכם;
    ראשי פרקים: [יום ראשון ז’ באדר-ב התשפ”ד (17.3.24)]
    הפער העמוק בין נאום הפרידה של יהושע לבני ישראל (פרק כ”ג), לבין מעמד הברית בשכם (פרק כ”ד) על פרטיו החריגים – הקשר בין שכם לבין האבות ובני יעקב בתקופתם – וההשלכות על ימי יהושע והשופטים – מה היו ההבדלים בין התכנסות העם לברית בשכם, לבין מעמד הברכה והקללה בהר עיבל?
14.  הפער בין “הכל בא”, לבין “והארץ נשארה הרבה מאד לרשתה”, בתוך ספר יהושע, ובתחילת ספר שופטים;
    [יום ראשון כ”ח באדר-ב התשפ”ד (7.4.24)]
    ראשי פרקים:
    ניתוח מדוקדק של יהושע פרק י”ג השונה מאד מהאווירה המתוארת בפרקי י’ וי”א, וגם בפרקי הנחלות ובפרקי כ’ וכ”א (“הכל בא”) – תחילת ספר שופטים בהתאמה ליהושע י”ג – האם “גאולת ישראל קמעא קמעא” או בבת אחת? מדוע הדגישה התורה “מעט מעט” בכיבוש הארץ (גם בספר שמות, וגם בספר דברים? – השלכות לדורות שלנו בוויכוחים העמוקים על אופיה של גאולת ישראל.

 [תאריך נוסף-חלופי אם יידחה אחד המפגשים – יום ראשון ג’ בסיון התשפ”ד (9.6.24)].

---