מתקנת הלל הזקן (שביעית פרק י’, ג) לכתוב פרוזבול, ולמסור את החובות לבית דין כדי שלא יישמטו, כי ראה הלל שנמנעים מלהלוות בשמיטה ועוברים על האזהרה החמורה ביותר בפרשה זו: “השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר: קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו, וקרא עליך אל ה’ והיה בך חטא” (דברים ט”ו, ט).
בגמרא (גיטין לו) ובפוסקים נחלקו אם הפרוזבול מועיל רק כאשר השמיטה לא חלה מן התורה, או גם אם השמיטה חלה מן התורה, מפני שמפורש בתורה שמניעת הלוואות היא מחשבת “בליעל”, וזו הרעה היותר חמורה. בכל מקרה, שטרות הפרוזבול הנהוגים כוללים את כל החובות, ורק ארגוני צדקה וחסד, ‘נדיבי ארץ’ ודומיהם, מציעים להגדיר תרומות כהלוואות שיישמטו, כדי לקיים את מצוות התורה ביחס ל”אחיך האביון”.
גם אני נהגתי כך תמיד, אבל דעתי לא נחה ולא שקטה, עד שחשבתי בחודש אלול זה, לנסח שטר פרוזבול מהודר, שלא כולל חובות של אנשים פרטיים בכלל (אלא אם הם תובעים אותי על חובות אחרים), ולפרט בשטר הנמסר לבית דין את החובות של חברות ומוסדות ציבור, בנקים ומוסדות מדינה, עמותות ומעסיקים, שהם רוב מוחלט של החובות בימינו, והם בכלל לא בגדר “אחיך”, ולכן לא עליהם מדובר בתורה! לפיכך, כל החובות האלה ראוי מלכתחילה שיימסרו לבית דין ולא יישמטו, וזה שטר פרוזבול ראוי ומהודר מלכתחילה גם כאשר שמיטה חלה מן התורה.
מצאתי בקרבתי את בית הדין שאמסור לו שטר פרוזבול זה בערב ‘ראש השנה’, ואני גם מפרסם אותו כדי לזכות את כל מי שרוצה לקיים שמיטת כספים כראוי, כמו שכתוב בתורה –
עם החתימות על שטרות הפרוזבול, יהי רצון שנזכה להיות ראויים לישועת ה’ ולחתימה טובה – שנה טובה – ושנה לטובה.
שטר פרוזבול
ביום כ”ט באלול התשפ”ב בא לפנינו, דייני בית הדין ב ————————————————————- ואמר לנו:
לפי הכתוב בתורה בשמיטת החובות “מקץ שבע שנים”, אמורים להישמט כל החובות שחייבים לי ולמשפחתי עם כניסת השנה השמינית, התשפ”ג – אולם אני מבקש שיישמטו רק חובות שחייבים לנו אנשים ונשים מעם ישראל שהם “אחיך” כמפורש בתורה, ואינם תובעים אותנו על חובות אחרים; ואילו כל חוב שחייבים לנו בעלי עסקים וחנויות, עמותות וחברות, בנקים ותובעים למיניהם, חברות אשראי וחברות ביטוח, ועד היישוב והמועצה, מוסדות חינוך ותרבות, ישיבות ומוסדות תורה וחסד, מוסדות הציבור והמדינה, את כל החובות האלו אני מוסר לבית הדין ולא יישמטו בקץ השמיטה, והריני מרשה להם לגבות כל חוב שיש לנו, ואם לא יגבוהו הם, אגבה אני כל חוב מכל אלה בכל עת שארצה, לפי הכתוב בשטר או לפי המסוכם בעל פה, ולפי כל התקנות והחוקים הקבועים במדינת ישראל.
אם אין למי מכל החייבים לנו קרקע משלו, הרי אני ואשתי מקנים לכל חייב שאין לו קרקע חלק כלשהו בגינה / בדירה שלנו ב—————————————— כדי שנוכל לגבות את החובות שחייבים לנו כל הנזכרים לעיל והדומים להם שאינם “אחיך”, ויתקיים בנו ובמשפחתנו הכתוב המפורש בתורה: “ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידך … למען יברכך ה’ א-להיך בכל מעשך ובכל משלח ידך”.
ובאנו על החתום: ——————————————————————————
————————————————————————————————–
—————————————————————————————————
Leave a Reply