א. הכנסת הראשונה נבחרה כאסיפה מכוננת לשם ניסוח חוקה למדינת ישראל –
דוד בן גוריון ראה והבין שאין שום סיכוי להגיע להסכמות בעיקר בשאלות היסוד של זהות, יהדות וישראליות, דת ומדינה, והחליט ‘לדחות’ את כינון החוקה, והפך את הכנסת הראשונה לרשות מחוקקת בלי חוקה!
רק חוק השבות נחקק כהשלמה הכרחית למגילת העצמאות, מבלי להגדיר בחוק ‘מיהו יהודי’, ומבלי להגדיר בחוק את גבולות הארץ: “כל יהודי זכאי לעלות ארצה”!
ב. בית המשפט העליון (שנים רבות לפני אהרן ברק) פסק, שיש להשיב את ערביי איקרית ובירעם לכפריהם על גבול לבנון, כפי שהתחייבו להם!
דוד בן גוריון הבין היטב, שאפילו אם כל התושבים בשני הכפרים האלה יתמכו במדינה היהודית, הנשק והטרור יעברו דרכם לגליל כולו גם נגד רצונם, והשליך לסל את פסיקת בג”ץ, תוך קביעה פסקנית: “בביטחון אני מבין”!
בשנים הבאות למד בג”ץ ליישר קו עם המנהיג הסביר גם בשאלה זו.
ג. צה”ל קלט את צעירי העולים החדשים והפך ל’כור ההיתוך’ של הזהות הישראלית-יהודית! רק החרדים נשארו בחוץ!
דוד בן גוריון הבין שאין טעם לכפיית גיוס על צעירי החרדים, מעשה שרק יפגע בצה”ל ובתפקידו ההיסטורי, וגם יוביל להתנגשות חמורה ומסוכנת מול פסקי “ייהרג ואל יעבור” שהתפרסמו בציבור החרדי נגד הגיוס לצה”ל, והחליט על דחיית שירות בלתי מוגבלת מכוח ‘תורתו אומנותו’!
אחד משופטי בית המשפט העליון יזם פגישה אישית עם בן גוריון כדי לשכנע אותו בחובה השוויונית בגיוס לצה”ל, ובפגיעה הקשה בחברה הישראלית בגלל ‘ההשתמטות’ החרדית מהשירות הצבאי – הוא יצא נדהם מפני ששמע והבין שבן גוריון בכלל לא רוצה את החרדים ואת השפעתם בצה”ל…
ד. ב’הגנה’ היו פלוגות דתיות, כי ברוב הפלוגות התאמנו בשבת!
דוד בן גוריון הבין היטב – גם מן התנ”ך – שיחידות צבאיות נפרדות לדתיים ולחילוניים עלולות יום אחד להילחם אלה באלה בעת רעה של קרעים ושנאת אחים, ולכן הוא הטיל על הרב שלמה גורן להקים רבנות ראשית אחת לצה”ל כולו, עם שמירת שבת וכשרות אחידה בחוקים הצבאיים, ובמשך הזמן גם בשטח – כולם ישרתו יחד עם כל ההבדלים בהשקפות ובאורחות החיים! המוני צעירים דתיים הורידו כיפות בצה”ל מאז ועד היום, וחילונים למדו והתרגלו להנחתת פקודות של שבת וכשרות (למרות הרבה פרצות).
בכמה הזדמנויות של מפגש עם צוערים בקורסי קצינים בבה”ד 1 הסברתי את ההיגיון של בן גוריון עם הרב גורן בפקודות צה”ל, ושאלתי: מי היה מעדיף יחידות נפרדות לדתיים ולחילונים כמו ב’הגנה’?
חלק אמרו, שיחידות מעורבות זה כל כך חשוב וטוב, שאין טעם אפילו לחשוב על הפרדה – מנגד היו כאלה שאמרו: ‘זה קשה מאד ולא נעים, אבל לנוכח הסכנה של מלחמות אחים בין יחידות שונות בצה”ל בעת רעה, עדיף לסבול את הקשיים ביחידות המעורבות’ – לא היה צוער אחד שתמך בהפרדה בקול רם!
המשבר הנוכחי התחיל בכך שבג”ץ ביטל את ‘חוק הגיוס’ של הכנסת, בין השאר בגלל הפגיעה הבלתי סבירה בשוויון בחובת השירות!
אישית, אני חושב את השירות בצה”ל למצווה גדולה ולחובה הלכתית – לדעתי, הפוסקים החרדים טועים בתורה ובהלכה!
אבל גם ברורה לי הסבירות של דוד בן גוריון, שאי אפשר לכפות גיוס בחברה חרדית!
למעלה מזה – אין שום שוויון בשירות הצבאי, כי בשום מצב לא ייתכן שוויון בין יחידות לוחמות החשופות לסכנות חיים לבין יחידות עורף חשובות, שאין בהן סכנת חיים!
בית המשפט העליון בישל לעצמו את המשבר הנוכחי כאשר ניסה שוב ושוב לדחוק את הציבור החרדי לפינה, ובפינה שילבו החרדים את כוחם האלקטורלי עם בנימין נתניהו.
לדעתי, אי אפשר למנוע משופטים להשתמש בשכלם כדי לפסול מינויים שגויים, אבל כדי שיהיה טעם לשימוש ב’עילת הסבירות’ ובעילות נוספות, צריך לבחור שופטים שיעמדו במבחני הסבירות ברמה ובדרך של דוד בן גוריון, ולא יובילו עימות מתמשך עם הכנסת והממשלות, עימות שיוצר חוסר אמון עמוק בחלקים רחבים של הציבור בישראל!
הבו לנו שופטים סבירים!
Leave a Reply