רבנים חשובים, ביניהם קרובים לי מאד, חתמו על עצומת מחאה נגד הרשעת הנאשם ברצח משפחה ערבית בדומא, בטענה עקרונית-מוסרית, שהנאשם הודה במעשה תחת עינויים קשים בחקירה, ולכן אסור היה לבית המשפט להרשיעו.
אחד הרבנים חזר בו, כי התברר לו שלבית המשפט היו ראיות נוספות, שהכריעו את הכף.
אף אחד לא כתב, שלפי משפט התורה אין זכות שתיקה לנאשם, וזו זכות דמוקרטית ליברלית, קצת מוגזמת. אילו הורו הרבנים לצעירים האלה לדבר בחקירה על כל הידוע להם, לא היו עינויים, והמשפט היה מתנהל בצדק.
עונשו של ‘מורד במלכות’ בהלכה חמור ביותר, ואילו משפט המדינה מקל יחסית. רק על רצח בכוונה תחילה מטילים עונש חמור, כמו שהוטל על הצעיר שהורשע. אילו דיברו הנחקרים בגלוי, ייתכן מאד, שהעונש היה פחות חמור.
מדוע ממשיכים רבני הקנאים להתייחס למערכת הביטחון של מדינת ישראל כאילו היא ‘צבא רוסי/פולני/הונגרי/גרמני’, שכל מי שמוסר להם מידע על צעיר יהודי עם תוכניות כאלה, כאילו מסר יהודי לרשעי הגויים, ומותר לפגוע בו?
מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי ויש לה גדרי מלכות בישראל (כפסק הראי”ה קוק וממשיכי דרכו). מערכת הביטחון של מדינת ישראל היא היחידה המוסמכת בשם עם ישראל כולו, להפעיל כוח, להילחם מול כל אויבינו ולהרתיעם, ואין שום סמכות ושום רשות לשום אדם מישראל להפעיל ‘תורת מלך’ משלו להרתעת ערבים, או כל אויב שהוא –
לכן, כל מי שיודע על פעולות ‘הרתעה’, ‘נקמה’ ו’תג מחיר’ כאלה, חייב להודיע מיד למשטרת ישראל ולשירות הביטחון הכללי של מדינת ישראל – באופן כללי חובה הלכתית על כל המעורבים ב’תג מחיר’, ובפעולות אלימות להרתעת ערבים, שלא דרך צה”ל וכוחות הביטחון של מדינת ישראל, למסור לשלטונות הביטחון של מדינת ישראל כל מה שידוע להם על פעולות שנעשו, ועל פעולות מתוכננות!
בזמנו, בעת מעצר חברי ‘המחתרת היהודית’ אכן הורו הרבנים הראשיים לישראל לעצורים לספר הכל, ואף אחד מן העצורים לא נשפט למאסר עולם.
אם כך היה קורה, לא היה נוצר שום צורך לחקור צעיר יהודי בעינויים, ואפשר היה לצמצם מאד את ‘המחלקה היהודית’ בשב”כ, ומה טוב אילו אפשר היה לסגור אותה כליל!
דיברתי על כך עם מי מהרבנים החתומים, אך התברר לי לצערי הרב, שיש חוסר אמון עמוק וחמור כלפי מערכת הביטחון של מדינת ישראל בכלל, וכלפי השב”כ בפרט – במצב כזה יש סכנה לעצם קיומנו כמדינה עצמאית וחופשית. אם יפעלו כאן כמה ארגונים צבאיים במקביל לצה”ל חס ושלום, יגיעו הנה גם כוחות צבא בינלאומיים (כמו בסוריה ובעירק), והקנאים ימיטו עלינו אסון, חס וחלילה.
אילו הסכימו הרבנים החותמים לטובת הנאשם שהורשע (כדי לאפשר לו ערעור בר סיכוי), לחתום ולחייב (מכוח משפט התורה) את הנאשם ואת כל חבריו להפסיק לשתוק ולומר כל מה שידוע להם, גם אם זה יגרום לצעירים נוספים להיעצר, להישפט, וללכת לכלא, אז הייתי מצטרף למחאתם נגד הרשעה לפי הודאה שנגבתה בעינויים!
אילו ידעו כל צעירינו שאין בתורה ובהלכה ‘זכות שתיקה’ לנאשם, והיו מדברים בלי שום לחץ, היו קבוצות ‘תג מחיר’ והדומות להן, נעלמות כליל, ואפשר היה לסגור את ‘המחלקה היהודית’ בשב”כ, שעצם קיומה הוא ‘אור אדום’ לכולנו.
Leave a Reply