לזכרו של גרשון שפט ז”ל

מעין צורים לגוש אמונים ול’תחיה’

רבים מהם הולכים ונעלמים מאיתנו, אחרוני הלוחמים מדור תש”ח, מקימי הקיבוצים בגוש עציון שלא נפלו על הגנתו בהרי חברון, אלא נפלו בשבי הלגיון, והקימו מחדש את משואות יצחק ואת עין צורים, ואת רבדים – בעמק החוף הדרומי.

בעין צורים פגשתי אותם בקביעות במשך שש שנים בהן עמדתי בראש ישיבת הקיבוץ הדתי – במיוחד, היו לי שיחות ודיונים עם ‘מושבניק’ (=דוד מבצרי) ז”ל, עם דוד דאובה ז”ל שישב מולי כל יום בשולחן הראשי בישיבה, עם יהודה’לה נוימן ז”ל בספרייתו הייחודית, ועם גרשון שפט ז”ל שלא החמיץ שום הזדמנות לשאול או להעיר בסוף כל שיעור, במיוחד שיעורי תורה שכה אהב – דור הולך!

עם גרשון נפגשתי לראשונה בביתו של הרב חיים דרוקמן שליט”א, הפגישה שהולידה את ‘גוש אמונים’ – עבורי, הצעיר אז, היו אנשי התיישבות מבוגרים כמו גרשון שפט מעין מורי דרך שהעניקו תמיד תחושת ביטחון, שמחשבותינו ותכניותינו אינן רעיונות חלומיים ששאבנו מכתבי הרב קוק ומשיחות מו”ר הרצי”ה קוק זצ”ל, וגם לא התלהבות יתר של לוחמי צנחנים מסואץ, אלא המשך ישיר לדרכם של מקימי גוש עציון, שלא נשברו גם כאשר הגוש נפל בדם ואש.

אבל גרשון שפט לא הסתפק בזה אלא נרתם כל כולו למאבק ההיסטורי של ‘גוש אמונים’, ואף המשיך במאבק הפוליטי בתנועת ה’תחיה’, כחבר כנסת במשך שבע שנים.

מתוך מבטו האישי ומעורבותו בדיונים המתישים ובוויכוחים הליליים הארוכים, בעיקר על מידת הנאמנות לממשלות ישראל הנבחרות בקלפיות, ועל הגבול הדק בין מאבק לגיטימי צודק והכרחי, לבין מרי ומרד בלתי נסלחים, גם כתב גרשון שפט (יחד עם צביה גרנות) את ספרו ‘גוש אמונים – הסיפור מאחורי הקלעים’, שסוקר מבפנים את השנים הראשונות (כולל מסמכים היסטוריים), ואת המאבק הכביר עד לעלייה הסופית של גרעין ‘אלון מורה’ למקומו הקבוע בהר כביר. מטבע הדברים, יש פרטים לא מעטים שזכורים לי קצת אחרת, אבל אין תחליף לספרו של גרשון (ספריית בית-אל התשנ”ה) בעיקר מפני שהוא מתאר מבפנים, ולא חוקר מבחוץ.

ביושר ליבו, לא רצה גרשון להיכנס למחלוקות שפרצו בתוכנו בשנים הבאות, ודי היה לו במאבקים המשותפים עם ממשלת רבין הראשונה ועם ממשלת בגין עד למימוש ההבטחה על ‘אלוני מורה’ רבים שעוד יקומו. בשבוע שבו הלך גרשון ז”ל לעולמו נפתח פרק חדש במאבק ההתיישבות על החלת החוק הישראלי ועל החיבור השלם לשטחי מדינת ישראל המוכרים בארץ ישראל, שעוד תהיה שלמה –

גרשון ז”ל היה אומר: אל תדאגו – בע”ה עוד יבוא יום!

גרשון שפט במחשבתו הפשוטה והישרה גם ברעיון וגם במעשה, השפיע על דור שלם שרבים מהם כלל לא הכירו אותו, ואולי אף לא שמעו את שמו –

בגמרא (בבא-בתרא קטז ע”א) נאמר על מי שהניח בן כמותו בעולם הזה, שאומרים עליו ‘שכב עם אבותיו’ – ברור לי, שגרשון ז”ל הניח כמותו בעולם הזה גם במשפחתו, גם בקהילת עין צורים, וגם בציבור הישראלי האמוני, ו’שכב עם אבותיו’ ועם חבריו לדרך –

תהא נפשו צרורה בצרור החיים את פני ה’ א-לוהיו.