עם תום אבלות השבעה
על 45 מתי מירון ז”ל,
שמותם הנורא זעזע כל אדם עם רגישות אנושית,
ואחווה יהודית כלשהי;
כולנו מתפללים ומייחלים,
שה’ ינחם את בני משפחותיהם
בנחמות ירושלים.
שום אדם אינו יכול לדעת דרכי ההשגחה הפרטית,
כי היא סוד ה’ עם כל אדם בפרטיות, רק בינו לבין בוראו –
לכן אי אפשר אפילו לשאול,
מדוע זה נפל וזה ניצול?!
אבל כל אדם יכול לדעת ולהבין במבט הכללי,
שנתן בנו בוראנו,
בחוקי הבריאה, בחוקי המוסר ובחוקי התורה,
ולפיהם:
אסור באיסור חמור
להכניס רבבות בני אדם למקום שיכול להכיל רק כמה מאות,
או אלפים בודדים, ואם מכניסים ונכנסים,
כל שכר המצווה נמחק בעבירה!
ועוד:
ה’ אחד ושמו אחד,
והוא לבדו מבטחנו ומושיענו!
עלייה לרגל בתורה
מותרת רק “אל המקום אשר יבחר ה’ לשכן שמו”,
בירושלים –
קדוּשה
יש רק בירושלים!
בבתי עלמין יש רק טומאת אוהל חמורה.
ה’ ישלח רפואה שלמה לכל הזועקים עליה,
וינחם את כולנו בנחמות ירושלים.
Leave a Reply