יש האומרים שההבאה אל הארץ כולה, מכוח השבועה לאבות, ונתינתה מורשה לעם ישראל, רק היא גאולה תיקָרא, ואילו הצלה מעבדות, ויציאה מן הסבל וממצוקת הגלות (=’מקלט בטוח’), היא רק שאיפה של קיום, ושם גאולה לא ייקָרא עליה. חז”ל, לעומת כל אלה, אומרים כי כולן לשונות של גאולה הן. ברוכה היא הציונות הקיומית, שעיסוקה ביציאה הפיזית ממצוקת הגלות, ובהצלה מן המוות והעבדות, זאת שרואה בישראל ‘מקלט בטוח’ ליהודים, או לפחות סיכוי לכך.
Archives for October 2018
הרב אלקלעי ומהפכת התשובה – השיבה לארץ
המהפכנות ההלכתית, המחשבתית וההיסטורית של הרב אלקלעי ניכרת במיוחד בפירושו לפרשת התשובה שבתורה (דברים ל), ובהגדרותיו למושג התשובה בהלכה ובהיסטוריה.
הלכות דרכים וטיולים – סכנות ומצוות
הסכנה הגדולה ביותר בימינו היא סכנת תאונות דרכים, ותאונות בכלל. לפני שיוצאים לכל נסיעה ברכב, חובה הלכתית, לבדוק שהרכב תקין. אסור לנסוע ברכב שאין ידוע
הלכות פסח, והסבה בימינו
עריכת הסדר בפינת הישיבה, הרי זה שינוי ניכר מכל שבת וחג שרגילים לשבת לשולחן, וזה מעורר שאלות באופן טבעי, כמעט כלשון הרמב”ם: ועוקרים השולחן מלפניהם קודם שיאכלו. אז אפשר גם לקיים עקירת השולחן, וגם הסבה כעיקר הדין בדברי חז”ל, וכדרך חרות.
?חג האביב
האם היה אי פעם ‘חג אביב’ בעת הנפת עומר השעורים, או “מֵהָחֵל חֶרמֵש בַּקָמה”? אנו מוצאים בתורה את חג הקציר, ואת חג האסיף, אבל אין ‘חג אביב’, אלא רק “חג המצות … למועד חֹדש האביב”– גם לא מצאנו חג ומועד ביום הנפת העומר, אלא קרבן בלבד, להנפה לפני ה’ ולריצוי. האם חבוי כאן איזה חג חקלאי קדום עם ראשית הקציר, חג שנבלע כולו בתוך חג המצות ההיסטורי, זכרון יציאת מצרים, ויום הנפת העומר הוא מעין ‘שריד’ שלו ?