אני מפציר ומתחנן, שנעמול קשה ונשכנע את עצמנו שלא נשפוט כלל את זולתנו, ונשתחרר בכל כוחותינו מתוויות ‘שונאיו’ ו’אוהביו’! נשאיר בלוחות הכתובים את מידת הדין שאין העולם יכול לעמוד בה, נדבק במידות הרחמים והסליחות בלי שונאים ואוהבים ככל יכולתינו, ונתאמץ מאד להיות ראויים לרחמי ה’ בימי הסליחות
זכרונות מתחדשים בהרי חברון
מותם של תלמידי רבי עקיבא מתואר בגמרא כמגפה, אך מגפות כאלה אופייניות מאוד למלחמות קשות, ולמצור, וברור שהמגפה והמלחמה חד הם. לפיכך ברורים מאוד דברי הגמרא על ‘תלמידי רבי עקיבא’, הם הם לוחמי בן כוזיבא, שמתו “בפרק אחד” עוד בחייו, “מפסח ועד עצרת”, בימי ספירת העומר.
ל”ג בעומר ותלמידי רבי עקיבא
מעולם לא חגגתי בל”ג בעומר (חוץ מהשגחה על ילדים ועל חניכים, ולפעמים שיחות קצרות במדורות), בעיקר מפני שהדרישה אל המתים בקברים קרובה היא לפי דעתי לאיסור תורה שקשור לעבודת אלילים
מראות המנורה – מרומא לירושלים
לא במקרה הפכה המנורה – זו מקשת טיטוס דווקא, לסמל המדינה, שעוצב גם על פי נבואת זכריה עם “שתי שבלי הזיתים” (זכריה ד’ יב) מימין ומשמאל למנורה.
פרוזבול בלי ביטול מצוות השמיטה
הצעת שטר פרוזבול בלי ביטול מצוות השמיטה
מתי מסתיימת השמיטה בתורה?
חז”ל קוראים לאחד בתשרי ‘ראש השנה’. ברם, כינוי זה אינו נזכר בתורה, וגם לא בתפילה, ופסוקים אחדים בתורה סותרים בבירור את האפשרות להתייחס ליום זה כאילו נסתיימה השנה הקודמת, שכן בכמה פסוקים בתורה נאמר במפורש שהשנה מסתיימת בחג הסוכות
תשעה באב – תשובה ותיקון
המחשבה הדתית והתורנית ברובה, כמעט בכל המגזרים והקבוצות החרדיות והדתיות, מדגישה בתשעה באב ולקראתו את האבלות, ואז מתחילות השאלות על מה בדיוק מתאבלים, ומתחילים הוויכוחים על השאיפות והציפיות להר הבית ולמקדש –
אבל הרמב”ם (הלכות תעניות פרק ה’, א) הדגיש את המשמעות הנכונה על פי נבואת זכריה
היכן כתוב בתורתנו ‘זמן מתן תורתנו’?
בקריאה המקובלת גם ב’עולם התורה’, וגם ב’עולם האקדמי’, ‘זמן מתן תורתנו’ לא כתוב במפורש בתורה, וגם בגמרא יש מחלוקת איך לחשב את הימים, לפיכך חושבים רבים וטובים ש’זמן מתן תורתנו’ בחג השבועות מקורו בנוסח התפילה המתאים לדעה בגמרא, שבששה “בחדש השלישי” נשמעו “עשרת הדברים” מפי ה’ בהר סיני – ואילו בתורה, ספירת העומר לא נקבעה לספירת הימים מיציאת מצרים עד ‘מתן תורה’, כי היא מציינת רק את החקלאות בארץ ישראל, “מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה” (דברים ט”ז, ט) בציפיה הדרוכה מקציר השעורים אל קציר החיטים! לכן, הפסח וחג המצות מציינים את יציאת מצרים, ואילו חג השבועות מציין את הקציר של ביכורי החיטה בארץ ישראל.
אולם כל זה מעיד על קריאה לא שלמה ולא מלאה, בתורה!