פרופסור שלום רוזנברג (ז”ל), שהכיר היטב את הפילוסופיה ואת ההשראה המיוחדת הנחשפים בכתבי הראי”ה קוק, הוא שסייע בידי למלא את מקום המנחה שלי ולהשלים את עבודת הד”ר על ‘השראה וסמכות בכתבי הרב קוק’, והמאמר שהתפרסם בספרו הוא פרק מתוך העבודה.
זיכרון הוא המשך החיים
הרב שמואל זעפרני הסתלק לבית עולמו אבל דמותו ופועלו לא ימושו מזיכרוני – כדי שיוכלו עוד רבים לזכור, אספר מעט עליו ועל רבו הרב מרדכי אליהו, זכר צדיקים לברכה.
חיזוק לאמא ולאבא של בראל הי”ד
קשה מאד לדבר אבל גם אי אפשר לשתוק –
על מות בנו זעק דוד המלך כמו שזעקה ניצה חדריה אמו של בראל על קבר בנה:
“מי יִתֵן מוּתי אני תחתיך אבשלום בני בני” (שמואל-ב י”ט, ב);
והאב, יוסי שמואלי, הבטיח להיות חזק ולהמשיך את חייו של בנו היחיד.
זכרון ‘האור הלבן’ – לזכרו של איתמר יעוז-קסט ז”ל
לזכר ידיד נפשי, משורר יוצא דופן מתל-אביב – איתמר יעוז-קסט ז”ל – משורר השואה ה’ניאו-דתי’ (כלשונו), שאמונתו צמחה בתוכו דווקא מתוך אימת השואה
מושקו ז”ל הלך לעולמו אך עולמו חי עמנו
לזכר מושקו ז”ל
שהלך לעולמו אך עולמו חי עמנו
לזכרו של פרופ’ יהושע בלאו ז”ל
פרופ’ יהושע בלאו ז”ל חיבר גלות וגאולה בחייו האישיים והמשפחתיים, ובמפעל חייו בחקר הערבית-היהודית יחד עם העברית המתחדשת, במדינת ישראל העצמאית.
לזכרו של הרב עמיטל שהלך לעולמו – ועולמו בנוי וחרב ובנוי
עשור לפטירתו של הרב יהודה עמיטל זצ”ל הרב עמיטל עצמו הגדיר את חייו בלשון המדרש (תנחומא לפרשת נח), כמי שראה עולם בנוי והוא חרב [בשואה], ונבנה מחדש בארץ ישראל. הוא עלה לארץ כניצול שואה (מברגן-בלזן) אחרי שמשפחתו ורבותיו נספו. הוא הגיע לארץ, וביקש ללמוד בישיבת ‘חברון’ בירושלים. מי הכיר אז בארץ ניצול שואה, שאיננו כועס […]
מה זה ‘בחור ישיבה’?
עשור לפטירתו של הרב יהודה עמיטל זצ”ל הפעם הראשונה שבה פגשתי את הרב עמיטל הייתה בכסלו התשכ”ח. עמיתי, ר’ חנן פורת, היה עסוק רובו ככולו בכפר עציון שאך החל להיבנות, ובהכנות להקמת הישיבה, ואני סייעתי במידת יכולתי. נהגנו להיפגש בחדר האוכל של ישיבת מרכז הרב ולשוחח על הדברים שצריכים להיעשות. יום אחד סיפר לי חנן […]