האם קרה לנו נס? בראש חודש ניסן, ברגע האחרון ממש, הסכים בני גנץ להציע את עצמו ליו”ר הכנסת כדי להשאיר דלת פתוחה לאחדות בעם ישראל היושב בציון, ולעצור את החיבור המסוכן עם אויבים מוצהרים של הזהות היהודית במדינת ישראל
אין טהרה באמבטיה
בתוך ‘עולם הפוך’ ומבולבל, מוכה מגפת קורונה, קצת קשה להסביר מושגים בסיסיים של חיי טהרה, אבל אין לנו ברירה, מאחר שנשמעים גם רעיונות חסרי יסוד בהלכה ובמציאות כמו ‘טבילה באמבטיה’ בשעת הדחק.
פורים או פסח?
בשנה מוזרה זו, בצל הנגיף המשחית בעולם כולו, חווינו כאן בארצנו את הניגוד העמוק בין פורים לפסח – חגיגות פורים הולידו את העוצר של פסח!
מוטלת עלינו חובת החרות לחזור ולהפוך את המשוואה, כדי שנוכל לצאת מסגר לחרות במדינתנו העצמאית.
פסח מול נגיף
אם היה מישהו אומר לפני שנה, שבשנה הבאה לא נשב על המרפסת ולא נספור ציפורים נודדות, אלא נשב סגורים בבתים במשפחות גרעיניות מפחד המשחית, שלא יבוא אל בתינו לנגוף, היינו אומרים שהוא ‘פסיכי’, והנה התברר שה’נורמליות’ הפכה ‘פסיכית’, וה’פסיכיות’ הפכה ‘נורמלית’.
בית המשפט: הרבנות של המדינה
ברגע, שבית המשפט העליון הפך לסמכות החוקתית העליונה במדינת ישראל בכל התחומים, עלינו לדרוש, ששופטיו ייבחרו על ידי הציבור בכללו, בבחירות ישירות. הוא הדין, לדעתי, גם במועצת הרבנות הראשית, שצריכה להיבחר על ידי כל הנתונים למרותה.
אי אמון
אומַר מראש: אני מקבל כל הכרעה של בג”ץ רק מפני שאלה הם כללי המשחק, ואי אפשר לנהל את מדינת ישראל העצמאית בלי ‘כללי משחק’, אבל האמון שלי ביושר ובצדק של מערכת המשפט בשאלות ציבוריות, נעלם כליל מזה שנים רבות
חיי אדם מול סטטיסטיקה
ביטחון המדינה דוחה חיי אדם מפני שקיום המדינה הוא הערובה לשמירה על חיי אדם של כלל האזרחים, ולא רק על החופש שלהם; דבר זה יש לו חשיבות חיונית ביחס למדינת העם היהודי, אחרי אלפי שנים שבהן יהודי הגלויות דיממו למוות שוב ושוב! לוחמי החירות של עצמאות ישראל הם גם הלוחמים על חיי העם וחיי האזרחים.
חיבוק וירטואלי
האם נכדה ונכד יודעות/ים לקבל ולהרגיש חיבוק וירטואלי? בטלפון לקראת שבת וחג?
כבר זמן רב אני שואל שאלה זו בשיחות הטלפון החמות בימי ששי אחה”צ, לפני ולקראת כניסת השבת, וכמעט כולן/ם עונות/ים לי – כן, סבא, אני מרגיש/ה, תודה, קבל בחזרה.
קריאה נוספת לנשיא המדינה
כהמשך לקריאתי הקודמת, לפני הבחירות השלישיות, אני חוזר וקורא לנשיא המדינה ראובן ריבלין, לנהוג כ’מבוגר האחראי היחיד’, ולהזמין יחד את בנימין ואת בני אליו,
מי דואג לעצמו?
לא קל לשמוע שטויות במנות גדושות, במערכת בחירות שלישית, אבל לפעמים כבר אי אפשר שלא להגיב –