מלחמה מדשדשת – מי אשם?
המלחמה מדשדשת. מאז תחילת המלחמה אני מאשים בעיקר את הנשיא האמריקני גו’ ביידן, שהגיע לארץ עוד בשבוע הראשון כדי להפעיל ‘חיבוק בולם’, ולהשתלט על ניהול המערכה גם בעזה וברפיח וגם בצפון, גם מול לבנון וכמובן מול איראן.
אמונה אל מול הפכיה, אמונה אל מול השואה
לפנינו מפגש מרתק בין הגותו של אבא קובנר, לאחר שעלה מהמחתרת בגטו אל מלחמת העצמאות בארץ, לבין האמונה ב’כלל ישראל’ של הרב קוק, לאחר שעלה מיהדות הגולה לפני שהושמדה, אל ארץ ישראל המתחדשת.
תקציר ממאמרו של הרב ד”ר יואל בן-נון, ומספרו ‘נס קיבוץ גלויות’ (ידיעות ספרים), שער הזיכרון, חשוב במיוחד למלחמתנו כיום.
ניצחון = ביטחון
ביטחון מדינת ישראל לטווח ארוך מחייב ‘תמרון קרקעי’ מהיר, ושליטה בעזה לפחות למשך שנה עד השמדת כל המנהרות וכל הטילים – לא להכניס לוחמים שלנו לשום מנהרה, אבל למנוע מכוחות הרשע חשמל ומים ואוויר עד שייצאו – יחוסלו או ייכנעו.
במלחמה השמינית: חובתנו – להתעלות!
התעלות היא תנאי הכרחי לניצחון שיאפשר את הסרת האיום הצבאי מצפון ומדרום, כפתח לשינוי רדיקלי ולהסכמים יציבים – כמו אזרחות מצרית לתושבי עזה ויישוב הפליטים בצפון סיני (הצעה שהעלה נשיא מצרים בעצמו לפני זמן לא רב), יחד עם ‘הגירה הומניטרית’.
ישראל באומות: או”ם ואנטישמיות
היחס למדינת ישראל באומות המאוחדות הוא יחס של אפליה עקרונית ומהותית מאז הקמת המדינה ומלחמת העצמאות, כי אין תופעות כאלה ביחס לשום מדינה אחרת. זה נראה בבירור כתגובת חרטה על עצם ההכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית, שלא תוכל להתקיים בשום אופן אם ישובו לתוכה מיליוני פלסטינים.