בנימין נתניהו נמצא ב’ניגוד עניינים’ בין אחריותו למדינת ישראל המאוימת מבפנים וגם מבחוץ, לבין המשפט נגדו, שהוכן מתחילת הדרך במטרה אחת: להרחיקו מהגה המדינה ב’עסקת טיעון’ – רוני אלשיך הודה בכך במפורש, אבל זה היה ברור לאורך כל הדרך.
מדינת ישראל תתאושש ותתגבר בע”ה על כל ניסיונות ההשתלטות של אריסטוקרטים שמעולם לא נבחרו על ידי העם – יבוא יום שבו גם בית משפט חוקתי ייבחר על ידי העם, והוועדה למינוי שופטים בכנסת רק תקבע מי ראוי להיבחר!
לדעתי, אי אפשר למנוע משופטים להשתמש בשכלם כדי לפסול מינויים שגויים, אבל כדי שיהיה טעם לשימוש ב’עילת הסבירות’ ובעילות נוספות, צריך לבחור שופטים שיעמדו במבחני הסבירות ברמה ובדרך של דוד בן גוריון, ולא יובילו עימות מתמשך עם הכנסת והממשלות, עימות שיוצר חוסר אמון עמוק בחלקים רחבים של הציבור בישראל!
מותם של תלמידי רבי עקיבא מתואר בגמרא כמגפה, אך מגפות כאלה אופייניות מאוד למלחמות קשות, ולמצור, וברור שהמגפה והמלחמה חד הם. לפיכך ברורים מאוד דברי הגמרא על ‘תלמידי רבי עקיבא’, הם הם לוחמי בן כוזיבא, שמתו “בפרק אחד” עוד בחייו, “מפסח ועד עצרת”, בימי ספירת העומר.