‘חילוני’ מודרני הוא מי שחש זרות וריחוק מכל דבר שבקדושה, מתורה ומתפילה וממה שנובע מהן, וכמובן, שיש דרגות רבות עד מאד במידת ה’חילון’, והכל תלוי במידת הריחוק מהקדושה.
אבל מי שמכבדת את קודשי ישראל בכל המובנים והדרגות, בכל מקום ובכל זמן, ולא מתרחקת מהם בפומבי, איננה ‘חילונית’ בשום פנים ואופן, גם אם נוח לה להגדיר את עצמה כך; ומי שמביאה כבוד לקודשי ישראל, הרי היא מקדשת שם שמים.

.בחפירות שנערכו בחר קיאפה בעמק האלה נחשפה עיר-מצודה יהודאית, חד-תקופתית, מן המאה ה-10 לפנה”ס
החופרים מציינים את פסוקי “ארון הא-לוהים” שהיה נייד ואף יוצא למלחמה, אולם אינם מבחינים בין “ארון העדות” שבו נשמרו לוחות הברית, לבין ‘ארון היוצא למלחמה’.

הרב צבי ישראל טאו צודק בהחלט באבחנה שלו, לפיה אנו נמצאים תחת מתקפה חמורה של ערעור ערכי המשפחה, ושינוי השפה התרבותית מן היסוד – אין עוד אבא ואמא כמובן מאליו, אלא ‘הוֹרֶה 1 והוֹרֶה 2′, ו’זוגיות’ במקום ‘משפחה’ – משפחה הופכת במהירות לאחת האופציות של ה’זוגיות’ (וגם ‘ריבוי זוגות’); ‘זוגיות’ זו רוקדת ומשעשעת עולם ומלואו, שחדל להאמין בשרשרת הדורות. למרבה הצער, מיד אחרי החוברת של הרב טאו התפרסם, שצה”ל משנה את הטפסים שלו כך, שכולנו נהפוך לקהילות של ‘גאים’ מכל מיני צבעים, ורק בשקט בשקט אפשר יהיה לומר: ‘יש לי אבא ואמא, וגם סבא וסבתא, ואני ממשיך את חייהם ואת דרכם’.

פרור אחד שזרק חה”כ בצלאל סמוטריץ לשדה הטוב ממנו כולנו אוכלים – מי יצליח לכבות? הוא לא דיבר רק על המשפט העברי בדיני ממונות (ולא דיני נזיקין!), וגם לא רק על ‘משפט התורה’, אלא ערבב לתוך התבערה גם את האופן שבו התנהלה ממלכת דוד ושלמה, לפי ‘משפט התורה’, עם ‘התאמות לימינו’