סוגיית התלמוד בראש מסכת ברכות עסוקה בשאלה אם הלילה מתחלק ל-3 או ל-4 משמרות. הרב יואל בן-נון מביא עוד שני פסוקים דומים וטוען שהסוגיה מתייחסת לשלושת הפסוקים, שרק באחד מהם יש שאגת הצלה וישועה לירושלים, כפליטה ליהודים העולים אליה
הגאולה – לא בדור אחד, ולא במהלך אחד
יש האומרים שההבאה אל הארץ כולה, מכוח השבועה לאבות, ונתינתה מורשה לעם ישראל, רק היא גאולה תיקָרא, ואילו הצלה מעבדות, ויציאה מן הסבל וממצוקת הגלות (=’מקלט בטוח’), היא רק שאיפה של קיום, ושם גאולה לא ייקָרא עליה. חז”ל, לעומת כל אלה, אומרים כי כולן לשונות של גאולה הן. ברוכה היא הציונות הקיומית, שעיסוקה ביציאה הפיזית ממצוקת הגלות, ובהצלה מן המוות והעבדות, זאת שרואה בישראל ‘מקלט בטוח’ ליהודים, או לפחות סיכוי לכך.
ארבע גאולות ותהליך הגאולה
האם יש סתירה (כפי שרבים מדמים) בין גאולה בבת אחת, לבין תהליך גאולה מתמשך, שיש בו מעלות ומורדות, משברים וייסורים? יציאת מצרים מלמדת אותנו שאין כל סתירה. בחצי הלילה פסח מצרים התרחש מהפך של רגע אחד.