פסח וחג המצות בתורה הם שני חגים מחוברים, ולא חג אחד שמתחיל בקרבן פסח. הכפילות הזאת איננה קשורה ללוח הכפול, כי גם הפסח וגם חג המצות קשורים לנס ההיסטורי של יציאת מצרים, ולשניהם נקבע תאריך בלוח החודשים הירחי. אולם הפסח מופיע בתורה ובנביאים בפני עצמו, בלי חג מצות, בצורות דומות ושונות, ולפעמים גם בלי תאריך בכלל, במשמעות של הצלה פלאית.
פסח, חג המצות והאביב
ניתן לצפות כי גם בפסח נמצא שני חגים מקבילים: חג היסטורי, זכר ליציאת מצרים, וחג אביב חקלאי, המציין את ראשית קציר השעורים בארץ ישראל. ואולם למרבה הפלא, אנו מוצאים שני חגים היסטוריים שונים הקשורים ליציאת מצרים: פסח וחג המצות, ומנגד איננו מוצאים בתורה עדות לקיומו של חג אביב חקלאי החל באותם ימים.
?חג האביב
האם היה אי פעם ‘חג אביב’ בעת הנפת עומר השעורים, או “מֵהָחֵל חֶרמֵש בַּקָמה”? אנו מוצאים בתורה את חג הקציר, ואת חג האסיף, אבל אין ‘חג אביב’, אלא רק “חג המצות … למועד חֹדש האביב”– גם לא מצאנו חג ומועד ביום הנפת העומר, אלא קרבן בלבד, להנפה לפני ה’ ולריצוי. האם חבוי כאן איזה חג חקלאי קדום עם ראשית הקציר, חג שנבלע כולו בתוך חג המצות ההיסטורי, זכרון יציאת מצרים, ויום הנפת העומר הוא מעין ‘שריד’ שלו ?