בשנה מוזרה זו, בצל הנגיף המשחית בעולם כולו, חווינו כאן בארצנו את הניגוד העמוק בין פורים לפסח – חגיגות פורים הולידו את העוצר של פסח!
מוטלת עלינו חובת החרות לחזור ולהפוך את המשוואה, כדי שנוכל לצאת מסגר לחרות במדינתנו העצמאית.
פסח מול נגיף
אם היה מישהו אומר לפני שנה, שבשנה הבאה לא נשב על המרפסת ולא נספור ציפורים נודדות, אלא נשב סגורים בבתים במשפחות גרעיניות מפחד המשחית, שלא יבוא אל בתינו לנגוף, היינו אומרים שהוא ‘פסיכי’, והנה התברר שה’נורמליות’ הפכה ‘פסיכית’, וה’פסיכיות’ הפכה ‘נורמלית’.
פסח וחג המצות – שני חגים ולא אחד
פסח וחג המצות בתורה הם שני חגים מחוברים, ולא חג אחד שמתחיל בקרבן פסח. הכפילות הזאת איננה קשורה ללוח הכפול, כי גם הפסח וגם חג המצות קשורים לנס ההיסטורי של יציאת מצרים, ולשניהם נקבע תאריך בלוח החודשים הירחי. אולם הפסח מופיע בתורה ובנביאים בפני עצמו, בלי חג מצות, בצורות דומות ושונות, ולפעמים גם בלי תאריך בכלל, במשמעות של הצלה פלאית.
פסח, חג המצות והאביב
ניתן לצפות כי גם בפסח נמצא שני חגים מקבילים: חג היסטורי, זכר ליציאת מצרים, וחג אביב חקלאי, המציין את ראשית קציר השעורים בארץ ישראל. ואולם למרבה הפלא, אנו מוצאים שני חגים היסטוריים שונים הקשורים ליציאת מצרים: פסח וחג המצות, ומנגד איננו מוצאים בתורה עדות לקיומו של חג אביב חקלאי החל באותם ימים.
פסח מתחיל “בין הערבים” (=אחרי הצהרים)
בניגוד לכל שבת וחג – פסח לא מתחיל בערב, אלא מחצות יום י”ד בניסן ואילך, מפני שעיקר עניינו הוא שינוי הטבע ופריצת הנס לתוכו, כך ש’בוקר’ הפסח חל בחצות הלילה, כפי שגאולת ישראל ממצרים החלה בחצות הלילה.
הלכות פסח, והסבה בימינו
עריכת הסדר בפינת הישיבה, הרי זה שינוי ניכר מכל שבת וחג שרגילים לשבת לשולחן, וזה מעורר שאלות באופן טבעי, כמעט כלשון הרמב”ם: ועוקרים השולחן מלפניהם קודם שיאכלו. אז אפשר גם לקיים עקירת השולחן, וגם הסבה כעיקר הדין בדברי חז”ל, וכדרך חרות.
?חג האביב
האם היה אי פעם ‘חג אביב’ בעת הנפת עומר השעורים, או “מֵהָחֵל חֶרמֵש בַּקָמה”? אנו מוצאים בתורה את חג הקציר, ואת חג האסיף, אבל אין ‘חג אביב’, אלא רק “חג המצות … למועד חֹדש האביב”– גם לא מצאנו חג ומועד ביום הנפת העומר, אלא קרבן בלבד, להנפה לפני ה’ ולריצוי. האם חבוי כאן איזה חג חקלאי קדום עם ראשית הקציר, חג שנבלע כולו בתוך חג המצות ההיסטורי, זכרון יציאת מצרים, ויום הנפת העומר הוא מעין ‘שריד’ שלו ?
ארבע גאולות ותהליך הגאולה
האם יש סתירה (כפי שרבים מדמים) בין גאולה בבת אחת, לבין תהליך גאולה מתמשך, שיש בו מעלות ומורדות, משברים וייסורים? יציאת מצרים מלמדת אותנו שאין כל סתירה. בחצי הלילה פסח מצרים התרחש מהפך של רגע אחד.