שירת האזינו צריכה להיות שגורה על פינו כמו קריאת שמע, כי היא עֵדות.
השירה היא עֵדות נבואית מיוחדת שנאמרה למשה ממש בימיו האחרונים, על מנת ללמד את העם. היא מתארת את ההיסטוריה הצפויה אחרי מות משה. מקופלים בה ימי השופטים והמלוכה, צָרות מואב ועמון נגד ישראל, סיסרא ומדיָן, פלִשתים וארם, עד מצור שומרון והישועה מלחץ ארם. כל הצרות שלפני המעצמות, החורבנות והגלויות.