מפלגה? דתית? אשה ‘חילונית’?

את המילה ‘מפלגה’ במשמעותה הפוליטית לא מצאתי כלל במקורות התורה וההלכה! הפילוג המשתמע ממנה, עלול להיות מסוכן – ‘אחדות’ יש לה משמעות תורנית דווקא בעם ישראל כולו.

‘הדת (=החוק הפרסי) ניתנה בשושן הבירה’, בעוד התורה ניתנה מסיני!

‘מפלגה דתית’ איננה מושג תורני או הלכתי, אלא בסיס כוח פוליטי להשגת מטרות, שלחלק מהן יש משמעות חשובה בתורה ובהלכה, אם מתנהלים למענן כראוי, ביושר ובצדק, באמת ובאמונה.

לעומת זה, המילה ‘חילוני’ נזכרת במקורות התורה, כי אונקלוס הגר תרגם את הפסוק בתורה (שמות כ”ט, לג, ודומיו), “וזר לא יֹאכל כי קֹדש הם” – ‘וחילונַי לָא יֵיכוּל אֲרֵי קוּדשא אִנוּן’ – לפיכך, בלשון התרגום הארמי לתורה, ‘חילוני’ הוא ‘זר’ ביחס לקודשי הכהונה! אף אני, שאינני כהן, נחשב ‘חילוני’, כי אין לי רשות לשאת כפים, ולא לאכול בתרומה, וכמובן לא להקריב במזבח (שאבד ממנו בחטאינו) –

אמנם, כל עם ישראל נחשב בתורה “ממלכת כֹּהנים וגוי קדוש” (שמות י”ט, ו), ולפי זה אין בכלל ‘חילונים’ בעם ישראל, אבל ביחס למקדש הפנימי, כל מי שאינו כהן הוא ‘חילוני’ בלשון המקורות.

מזה אני לומד גם, ש‘חילוני’ מודרני הוא מי שחש זרות וריחוק מכל דבר שבקדושה, מתורה ומתפילה וממה שנובע מהן, וכמובן, שיש דרגות רבות עד מאד במידת ה’חילון’, והכל תלוי במידת הריחוק מהקדושה – למשל, מי שצם ומתפלל ביום הכיפורים איננו ‘חילוני’ לחלוטין, אלא שהוא מרוחק מקדושת השבת במידה זו או אחרת.

אבל מי שמכבדת את קודשי ישראל בכל המובנים והדרגות, בכל מקום ובכל זמן, ולא מתרחקת מהם בפומבי, איננה ‘חילונית’ בשום פנים ואופן, גם אם נוח לה להגדיר את עצמה כך; ומי שמביאה כבוד לקודשי ישראל, הרי היא מקדשת שם שמים.

מרים הנביאה לימדה אותנו ‘תפילת נשים’ מן התורה (שמות ט”ו, כ-כא)!

דבורה הנביאה לימדה אותנו מנהיגות בעם ישראל על פי התנ”ך (שופטים ד’ וה’)!

אסתר המלכה לימדה אותנו אפילו בגלות, להביא ישועה ליהודים!

וכל השאר תלוי בנו – עם ישראל בכל מפלגותיו, ‘כולנו כאחד באור פניך’.