כמה שעות לפני תום המנדט הבריטי, כאשר הכריז דוד בן גוריון על מדינת ישראל, הוא ידע בוודאות שני דברים:
- ההכרזה תוביל למלחמה כוללת עם פלישת צבאות ערב מכל עבר! הם הודיעו במפורש והכינו את צבאותיהם לפלישה.
- ל”מדינה יהודית בארץ ישראל היא מדינת ישראל” לא היה צבא מוכן כלל, אלא רק ארגוני ‘הגנה’ שנאבקו מול ארגוני הטרור הערביים, ולמען השחרור מהשלטון הבריטי – גם הנשק שנקנה באירופה הגיע רק חודשים רבים אחרי הפלישה, עם ההפוגה הראשונה. צה”ל קם במהלך המלחמה, והיה מוכן וערוך רק בסופה.
המחיר בחיי אדם היה נורא!
אילו המתין בן גוריון בהכרזת המדינה (כפי שהמליצו לו רבים בארץ, ומכל העולם) עד שיגיעו משלוחי הנשק ועד שיקום צבא יהודי מוכן למערכה, לא הייתה קמה מדינת ישראל בכלל, כי האו”ם היה מקבל את השלטון מהבריטים, ולא היה מאפשר לנו להקים מדינה כל עוד מדינות ערב מתנגדות, והן התנגדו בכל תוקף.
בששת הימים, צה”ל היה ערוך ומוכן למלחמה בסיני מול הצבא המצרי, אחרי 3 שבועות של המתנה מתסכלת עם ממשלה מפוחדת. גם אנחנו, חטיבת הצנחנים 55, היינו ערוכים ומוכנים לצנוח מדרום לאל-עריש, להשתלט על שדה התעופה שם, ולהגן עליו עד שיגיעו כוחות צה”ל ביבשה. כשהמריאו מעלינו מטוסי חיל האוויר שהיו ערוכים ומוכנים לשלוש שעות היסטוריות של חיסול 7 חילות אוויר במדינות אויב, עוד קיבלנו תדריך מסודר מאד לקראת הצניחה – שבוטלה כעבור שעה-שעתיים!
השליט המצרי ידע שצה”ל ערוך ומוכן מולו בסיני, ולכן גרר את המלך חוסיין אחריו למלחמה, ואף כפה עליו גנרל מצרי כמפקד ישיר על ‘החזית המזרחית’. כאשר ישבנו בתדריך לצניחה שבוטלה, התחיל הלגיון הירדני לירות בירושלים ולאורך ‘הקו הירוק’ (גבול 67), ואף קידם כוחות מול רמת רחל בדרום ירושלים. בלי שום הכנה והיערכות העלו אותנו לירושלים במקום לצנוח בסיני!
המפקדים שלנו קיבלו תדריך חפוז מגג בית ההסתדרות ברחוב שטראוס, ואנחנו הלוחמים קיבלנו תדריך של כמה דקות באוטובוס לפני שיצאנו לקרב, שאיש מאיתנו לא היה מוכן אליו. גם המפקדים שלנו לא הכירו את הרחובות בדרך לרוקפלר ולא את גבעת התחמושת.
המחיר היה כבד, גם בגבעת התחמושת, וגם ברחוב דרך שכם!
אילו השאירו אותנו בהגנה על הגבול הקשה בתוך העיר המחולקת עד שנכיר ונדע ונהיה ערוכים ומוכנים, לא היינו משחררים את ירושלים בכלל, כי הלחצים מבחוץ ומבפנים היו עוצרים את היומרה הישראלית לשלוט בעיר העתיקה. וכי איך ייתכן שמדינת ישראל הקטנה, מדינת העם היהודי, תשלוט ב’מקומות הקדושים’ למיליארדי נוצרים ומוסלמים? היו מתאמצים למצוא ‘הסדר’ של הפסקת אש בעיר המחולקת.
כשנה וחצי לפני מלחמת יום הכיפורים שירתנו במילואים במעוזי צה”ל בצפון תעלת סואץ – ראינו את המצרים מולנו מעבר לתעלה (כ-200 מטר), ודיברנו בינינו, שאם הצבא המצרי יפלוש בבת אחת לאורך התעלה, ‘קו בר לב’ ייפול, כי הוא לא ערוך ולא מוכן כלל לפלישה כזאת. ניסו להסביר לנו, שחטיבת שריון אמורה למלא את המרחב הפתוח שבין המעוזים, ולא השתכנענו.
הגיע אלינו קצין מודיעין לשיחת הסבר, בבונקר שבמעוז. הוא אמר: ‘כל התוכניות של צה”ל מבוססות על כך, שתהיה התראה על פלישה מתוכננת לפחות 72 שעות לפני’. ממצב שכיבה הרמתי את הראש ושאלתי: ‘ואם לא תהיה התראה כזאת’? ענה לי הקצין: ‘זה לא יכול להיות’! כדרכי התעקשתי: ‘ואם בכל זאת לא תהיה’? ענה קצין המודיעין: ‘זה יהיה נורא, אבל זה לא יכול להיות’! הייתי המום ממצבו של חיל המודיעין.
גם אני לא העליתי על דעתי, שתהיה התראה ברורה, ויפרשו אותה כ’תרגיל’ בגלל ‘קונספציה’.
צה”ל לא היה ערוך כלל למלחמת יום הכיפורים, והמחיר היה כבד!
אבל הניצחון המוחץ של צה”ל יצר הרתעה של 50 שנה מפני התקפה צבאית דומה – חלק מאויבינו פנו להסדרים מדיניים, והתוקפנים עברו לטרור וטילים.
לא היינו ערוכים לצליחת התעלה – לא היינו ערוכים לקרב בסואץ – ולא היינו ערוכים לסגירת המצור על ארמיה 3 המצרית בפאתי סואץ, תוך הפרה של הפסקת האש הראשונה, שגרמה לאיום גרעיני רוסי ולכוננות גרעינית אמריקנית.
אילו היו מחכים עד שנהיה ערוכים, לא היינו מנצחים בסואץ, ומי יודע אלו מלחמות שנמנעו היו פורצות בגלל אובדן ההרתעה הישראלית.
במלחמה ‘השמינית’ שנכפתה על ישראל בשבת שמיני עצרת, איראן לא הצליחה, בינתיים! בצפון הם לא תקפו ראשונים אולי מתוך חשש לתגובה ישראלית מרחיקת לכת. בדרום, הם נכשלו בהשתלטות על השטח, ורק חוללו טבח. צה”ל ורוב תושבי הדרום התעשתו תוך יומיים-שלושה.
אבל, המצב הנוכחי הוא סוג של ‘תיקו’, בלי הכרעה ובלי הרתעה.
כל דחייה בהכרעת המלחמה שמובילה איראן נגדנו, מגבירה את הלחץ הבינלאומי שמוביל ידידנו ג’ו ביידן (עם חיבוק חשוב) כדי למצוא הסדרים מדיניים בתיווך קטאר, ולמנוע הכרעה ישראלית גם בדרום וכמובן בצפון, בעיקר בגלל החששות מאיומי איראן.
בלי הכרעה בשלב הזה של המלחמה, השלב הבא ייפתח שוב על ידי איראן, כנראה בצפון, ובעיתוי שייראה מתאים להם – עם כל ההערכה לנשיא האמריקני, אסור לישראל להיגרר לחוסר ביטחון מתמשך שכזה, בלי הכרעה ובלי הרתעה.
“אנא ה’ הושיעה נא”.
Leave a Reply