בשם כולנו

למשפחות השכולות, אנטמן, מורדוף, מסעוד, ופיירמן:

רשעי הטרור והרצח לא אכפת להם כלל במי הם פוגעים – הם מתכוונים לכולנו, ולכן כל מי שנפגע, נרצח או נפצע – נפגע בשם כולנו!

השמות והסיפורים האישיים והמשפחתיים חשובים לכולנו, כי הנופלים בדרכים ובגבולות מייצגים את כולנו, חיילים כמו אזרחים!  

אלישע – נחמן שמואל – הראל – עופר – הי”ד, נפלו במערכה על חיי כולנו כעם עצמאי בארץ אבותינו!

זאת גם התחושה הכללית בציבור הישראלי לנוכח פיגועי הטרור, בין אם זה קורה בחוף תל-אביב, במסעדה בירושלים או בצומת עלי, ב’עוטף עזה’ או בגבול הצפון.

שני האחים בחווארה – האם ושתי בנותיה בבקעת הירדן – תושב חרמש – שלושת הצעירים והאיש הבוגר בצומת עלי – נראים יחד כחלק ממלחמה ממוקדת על השליטה בצפון השומרון, שנמשכת כבר יותר משנה –

אבל לפני חצי שנה נורו שבעה בנוה יעקב, ונדרסו שלושה, גבר ושני ילדים, בשכונת רמות! גבר נורה ברחוב דיזנגוף בתל-אביב, ולפני זמן קצר נפלו שני חיילים וחיילת בגבול מצרים! וכמובן, מבצעי ‘עלות השחר’ ו’מגן וחץ’ בעזה (וכל זה רק פירוט חלקי) – זאת מלחמה!  

אנחנו במלחמה מתמשכת – מלחמה על עצם קיומנו כעם עצמאי בארץ הזאת, מלחמה שלא נפסקה מתחילת ההתיישבות הציונית, והתעצמה מאד עם הקמת המדינה ומאז לא פסקה! לא כל כך חשוב איך נקרא לשלב הנוכחי במלחמת עצמאותנו, העיקר שנפנים שאנחנו במלחמה, וכל יום שקט הוא רק פסק זמן קצר.

גל הפיגועים במרכז ובדרום לפני שנה הוביל את צה”ל לשורה של מבצעי מנע מוצלחים ביותר בשכם ובג’נין, בהם חוסלו עשרות מכנופיות הטרור, ומעט מאד נפגעו מכוחותינו – כיוון שהרשעים לא הצליחו לפגוע בלוחמינו, הם שלחו חוליות רצח לדרכים בצפון השומרון ובבקעת הירדן ושם נפלו אחינו היקרים שתמונותיהם וסיפוריהם מסעירים את הלבבות של כולנו.

בכל יום צריכים כולנו להתפלל לשלומם של לוחמי צה”ל כמו גם לשלום האזרחים שבדרכים ובקווי האש, ולניצחון עם ישראל על אויביו בכל שלב ושלב במערכה הכבדה –

“אבינו מלכנו שמור והצל את לוחמינו, ותן בידם להביא ישועה לעמך ולמדינתך”;

“אבינו מלכנו שמור והצל את אזרחינו בדרכי ארצך, ובכל היישובים, במרכז ובגבולות”.