חיזוק לאמא ולאבא של בראל הי”ד

קשה מאד לדבר אבל גם אי אפשר לשתוק –

על מות בנו זעק דוד המלך כמו שזעקה ניצה חדריה אמו של בראל על קבר בנה:

“מי יִתֵן מוּתי אני תחתיך אבשלום בני בני” (שמואל-ב י”ט, ב);

והאב, יוסי שמואלי, הבטיח להיות חזק ולהמשיך את חייו של בנו היחיד.

שניהם, האם והאב, זועקים ממעמקי הלב השבור נגד המחדל בהצבת החייל מול החרך בלי אישור לירות.

משפחה יקרה, במלחמות ישראל נפלו לוחמים רבים מדי בגלל טעויות והוראות מחדליות – כמי ששירת במילואים בצנחנים במלחמת ששת הימים בירושלים, במלחמת ההתשה בתעלת סואץ, ובמלחמת יום הכיפורים עד לעיר סואץ, חשוב לי לומר לכם ביושר – היו הרבה טעויות ומחדלים, ששילמנו עליהם בדם חברינו – בירושלים של ששת הימים איבדנו מאה לוחמים מחטיבת הצנחנים, כמעט כולם ביום לחימה אחד, וחלק לא קטן מהם בגלל טעויות, שאפשר היה למנוע! אינני רוצה לפרט בציבור מפני כבוד הנופלים, אבל בראל הי”ד לא היה הלוחם הראשון שנפל בגלל מחדל – מקרבות לטרון במלחמת העצמאות ועד היום אפשר היה לפעול מראש כמו שהחליטו לפעול אחרי המכה!

כל הנופלים במערכות ישראל מצילים בגבורתם ובמותם את עם ישראל ושומרים על מדינת ישראל, שמאפשרת לנו להיות עם חופשי בארצנו. 

בראל הי”ד שמר עלינו והציל אותנו בחייו ובנפילתו, במסירותו ובגבורתו.

אין בני אדם חפים מטעויות ומחדלים, ואין מלחמות בלי טעויות ומחדלים – צה”ל ומשטרת ישראל מנצחים במלחמות גם מול עזה, למרות המחדלים והטעויות, ובראשם, עצם הנסיגה מעזה, והחלפת השליטה שלנו בקירות בטון ובמערכות אלקטרוניות – לידיעת אנשי המוסר הליברלי: מאז נסיגתנו מעזה גדל מאד גם מספר ההרוגים הפלסטינים, כי אין לנו ברירה.

משפחה יקרה – אנא תשאבו כוחות משירת דוד המלך (שמואל-ב כ”ב):

“… כי אֲפָפֻני מִשבְּרֵי מָוֶת … בַּצַר לי אקרא ה’ … מְלַמֵד יָדַי למלחמה … הנֹתֵן נְקָמֹת לי … מִגדוֹל ישוּעוֹת מַלכּוֹ, ועֹשֶׂה חסד למשיחו, לדוד ולזרעו עד עולם”.