לקראת הפתיחה של שנת הלימודים אמרה שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון, שצריך להשקיע יותר בהיבטים האנושיים והחברתיים במיוחד אחרי השנה הקשה שעברנו, וזה נכון – גם אמרה שחשוב להדגיש קצת פחות את הפן הלימודי ולהתייחס למצוקות התלמידות והתלמידים, זה תמיד נכון –
אבל מה שהציעה, ללמד פחות תנ”ך, זו ממש שגיאה חינוכית וערכית!
אם ילמדו קצת פחות בכל מקצוע אחר לטובת התמודדות אנושית וחברתית, זה בהחלט סביר –
בלימודי מתמטיקה ומדעים אין מקום לערכי מוסר וחברה;
בלימודי אנגלית וספרות יש מעט מאד מקום לערכי מוסר וחברה;
בלימודי היסטוריה יש מעט מאד מקום לערכי מוסר וחברה;
דווקא בלימודי תנ”ך יש הרבה מאד היבטים אנושיים וערכי מוסר וחברה!
דווקא בתנ”ך יש התמודדות גם עם מגפות ואסונות, גם בהיבטים האנושיים, וגם בהיבטים החברתיים לצד הזהות היהודית כעם שוחר צדקה ומשפט –
למרבה הצער והכשל, במערכת החינוך הממלכתית שמרו על מקומם החשוב של מתמטיקה ומדעים, אנגלית, ספרות והיסטוריה, ורק את לימוד התנ”ך צמצמו ל-2 שעות שבועיות – דוד בן גוריון היה כועס מאד על מחדל רב שנים זה.
יש במערכת החינוך הממלכתית כוחות טובים מאד להוראת תנ”ך בהדגשות ערכיות, אנושיות וחברתיות – רק תנו להן 4 שעות שבועיות במקום 2, ותחזירו לחינוך הישראלי את זהותו המוסרית והחברתית במיוחד בלימודי התנ”ך ובהנחלת ערכיו.
Leave a Reply