חז”ל קוראים לאחד בתשרי ‘ראש השנה’. ברם, כינוי זה אינו נזכר בתורה, וגם לא בתפילה, ופסוקים אחדים בתורה סותרים בבירור את האפשרות להתייחס ליום זה כאילו נסתיימה השנה הקודמת, שכן בכמה פסוקים בתורה נאמר במפורש שהשנה מסתיימת בחג הסוכות
כוחות הביטחון – גם משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר
בתחילה היו מזכירים רק את חיילי צה”ל, שכולנו קשורים אליהם בלב ונפש כי הם בנינו (ובנותינו), אך בשלב מסוים הוסיפו גם את ‘כוחות הביטחון’, שבלעדיהם באמת אין ביטחון, אך חשוב לשמור על חשאיותם, כנראה גם בתפילה.
זמן אלול – ראש השנה לישיבות
באוזני צעירים וצעירות, ביניהם נכדים ונכדות, אני אומר: לכו ללמוד תורה לשמה בחופש שבישיבות ובמדרשות, בשמחה ובטוב לבב – כאשר תחזרו ללימודי תעודה ומקצוע, תזכרו שאתם רוצים ואתם בוחרים מה ללמוד, ואז תראו את המבחנים כפרי החלטות שלכם, ותקחו עמכם את העושר הגדול של לימוד התורה לשמה, לכל חייכם, בבחירה חופשית.
זיכרון הוא המשך החיים
הרב שמואל זעפרני הסתלק לבית עולמו אבל דמותו ופועלו לא ימושו מזיכרוני – כדי שיוכלו עוד רבים לזכור, אספר מעט עליו ועל רבו הרב מרדכי אליהו, זכר צדיקים לברכה.
מלחמת אחים קטלנית בכבישים
לעומת החסד הגדול שזכינו בו במערכת “עלות השחר”, שלא “נפקד ממנו איש”, ספגנו מיד אחר כך שבוע דמים קטלני בכבישים עם 18 הרוגים – נתאר לעצמנו איך היינו מרגישים מול מכה כזאת במערכה צבאית! בלי ספק הייתה קמה ועדת חקירה.
בכבישים אנחנו הורגים באחינו ובבני דודנו, וכולנו בסכנה חמורה! זאת מלחמה ממש!
עלות השחר בתשעה באב?
האם באמת עלה השחר בתשעה באב התשפ”ב? לפני כל השטויות של המאבק הפוליטי בתוכנו, הבה ונשים לב לשאלות המכריעות:
יושג הסכם עם לבנון על הגבול הימי, או לא?
תפרוץ מערכה צבאית בצפון ובים, או לא?
אם תפרוץ, האם תהיה קצרה או ארוכה?
האם ישראל שומרת על ההפתעה הגדולה של הלייזר החדש שהפך ‘מבצעי’ (ואף הוצג לנשיא ביידן), נגד האיום של חיזבאללה ואיראן בנחילי כטב”מים?
התשובות לשאלות האלה חשובות הרבה יותר מכל מערכת הבחירות ההזויה הזאת, מפני שבכוחן לעצב מציאות חדשה במרחב כולו.
תשעה באב – תשובה ותיקון
המחשבה הדתית והתורנית ברובה, כמעט בכל המגזרים והקבוצות החרדיות והדתיות, מדגישה בתשעה באב ולקראתו את האבלות, ואז מתחילות השאלות על מה בדיוק מתאבלים, ומתחילים הוויכוחים על השאיפות והציפיות להר הבית ולמקדש –
אבל הרמב”ם (הלכות תעניות פרק ה’, א) הדגיש את המשמעות הנכונה על פי נבואת זכריה
היכן כתוב בתורתנו ‘זמן מתן תורתנו’?
בקריאה המקובלת גם ב’עולם התורה’, וגם ב’עולם האקדמי’, ‘זמן מתן תורתנו’ לא כתוב במפורש בתורה, וגם בגמרא יש מחלוקת איך לחשב את הימים, לפיכך חושבים רבים וטובים ש’זמן מתן תורתנו’ בחג השבועות מקורו בנוסח התפילה המתאים לדעה בגמרא, שבששה “בחדש השלישי” נשמעו “עשרת הדברים” מפי ה’ בהר סיני – ואילו בתורה, ספירת העומר לא נקבעה לספירת הימים מיציאת מצרים עד ‘מתן תורה’, כי היא מציינת רק את החקלאות בארץ ישראל, “מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה” (דברים ט”ז, ט) בציפיה הדרוכה מקציר השעורים אל קציר החיטים! לכן, הפסח וחג המצות מציינים את יציאת מצרים, ואילו חג השבועות מציין את הקציר של ביכורי החיטה בארץ ישראל.
אולם כל זה מעיד על קריאה לא שלמה ולא מלאה, בתורה!
שמיטה או שבת הארץ?
מדוע לא נזכר היובל בספר שמות, וגם לא בספר דברים?
מדוע לא נזכרו דלים ואביונים בפרשת שביעית ויובל בספר ויקרא?
האם יחדל, או לא יחדל אביון מקרב הארץ?
להתחיל מבראשית
בכל התנ”ך אין אפילו מקום אחד שמזכיר יחד את שכם ואת עיבל! בכל מקום ששכם נזכרת אין עיבל, ובכל מקום שעיבל נזכרת אין שכם! תדהמה!
הר גריזים מוזכר עם שכם פעם אחת בתנ”ך, במשל יותם – עיבל גם לא פעם אחת – לולי גילוי האתר במקום הבלתי צפוי, לא היה עולה על דעתי אפילו לבדוק דבר כזה.