הרב יואל בן-נון, במאמרו “שיר מזמור ליום עצמאותנו”, טוען כי הרבנות הראשית עם קום המדינה רק חשפה את כוונתו המקורית של משורר התהילים, שייעד מזמור זה, כשיר נבואי, לכבוד עצמאותה של מדינת ישראל כמדינת קיבוץ גלויות.
אין טהרה באמבטיה
בתוך ‘עולם הפוך’ ומבולבל, מוכה מגפת קורונה, קצת קשה להסביר מושגים בסיסיים של חיי טהרה, אבל אין לנו ברירה, מאחר שנשמעים גם רעיונות חסרי יסוד בהלכה ובמציאות כמו ‘טבילה באמבטיה’ בשעת הדחק.
פורים או פסח?
בשנה מוזרה זו, בצל הנגיף המשחית בעולם כולו, חווינו כאן בארצנו את הניגוד העמוק בין פורים לפסח – חגיגות פורים הולידו את העוצר של פסח!
מוטלת עלינו חובת החרות לחזור ולהפוך את המשוואה, כדי שנוכל לצאת מסגר לחרות במדינתנו העצמאית.
פסח מול נגיף
אם היה מישהו אומר לפני שנה, שבשנה הבאה לא נשב על המרפסת ולא נספור ציפורים נודדות, אלא נשב סגורים בבתים במשפחות גרעיניות מפחד המשחית, שלא יבוא אל בתינו לנגוף, היינו אומרים שהוא ‘פסיכי’, והנה התברר שה’נורמליות’ הפכה ‘פסיכית’, וה’פסיכיות’ הפכה ‘נורמלית’.
פסחים בתנ”ך – סדרה של שיעורים
פסחים בתנ”ך – סדרה של שיעורים
בית המשפט: הרבנות של המדינה
ברגע, שבית המשפט העליון הפך לסמכות החוקתית העליונה במדינת ישראל בכל התחומים, עלינו לדרוש, ששופטיו ייבחרו על ידי הציבור בכללו, בבחירות ישירות. הוא הדין, לדעתי, גם במועצת הרבנות הראשית, שצריכה להיבחר על ידי כל הנתונים למרותה.
פסח וחג המצות – שני חגים ולא אחד
פסח וחג המצות בתורה הם שני חגים מחוברים, ולא חג אחד שמתחיל בקרבן פסח. הכפילות הזאת איננה קשורה ללוח הכפול, כי גם הפסח וגם חג המצות קשורים לנס ההיסטורי של יציאת מצרים, ולשניהם נקבע תאריך בלוח החודשים הירחי. אולם הפסח מופיע בתורה ובנביאים בפני עצמו, בלי חג מצות, בצורות דומות ושונות, ולפעמים גם בלי תאריך בכלל, במשמעות של הצלה פלאית.
אי אמון
אומַר מראש: אני מקבל כל הכרעה של בג”ץ רק מפני שאלה הם כללי המשחק, ואי אפשר לנהל את מדינת ישראל העצמאית בלי ‘כללי משחק’, אבל האמון שלי ביושר ובצדק של מערכת המשפט בשאלות ציבוריות, נעלם כליל מזה שנים רבות
פסח, חג המצות והאביב
ניתן לצפות כי גם בפסח נמצא שני חגים מקבילים: חג היסטורי, זכר ליציאת מצרים, וחג אביב חקלאי, המציין את ראשית קציר השעורים בארץ ישראל. ואולם למרבה הפלא, אנו מוצאים שני חגים היסטוריים שונים הקשורים ליציאת מצרים: פסח וחג המצות, ומנגד איננו מוצאים בתורה עדות לקיומו של חג אביב חקלאי החל באותם ימים.
פסח מתחיל “בין הערבים” (=אחרי הצהרים)
בניגוד לכל שבת וחג – פסח לא מתחיל בערב, אלא מחצות יום י”ד בניסן ואילך, מפני שעיקר עניינו הוא שינוי הטבע ופריצת הנס לתוכו, כך ש’בוקר’ הפסח חל בחצות הלילה, כפי שגאולת ישראל ממצרים החלה בחצות הלילה.