נראה, ש’התנאים המוקדמים’ של דוד בן גוריון התמלאו, ואולי מעל למצופה אפילו במונחים של ‘ההיסטוריה היהודית’ –
האם היה ‘הזקן’ תומך בתכנית ‘המאה’, ורואה בה ‘הזדמנות היסטורית’?
תכנית המאה – אסור או מותר?
האם תורת ישראל אוסרת בכל מקרה על מדינת ישראל להסכים לשלטון זר כלשהו בארץ האבות שניתנה לעם ישראל על ידי בורא העולם ונותן התורה, לשבת בה ולשמור בה את כל מצוותיו?
ברוך השם המקדש את שמו ברבים
צפינו כולנו בהתרגשות על גבול התדהמה, בעליית (כ-40) מלכים ונשיאים, נציגי מדינות וראשי ממשלות לירושלים לזיכרון השואה באירופה ולמאבק ברוע האנטישמי המרים ראש בעולם, ולמען מטרה חיונית זו התלכדו כולם (לפחות ברמת ההצהרה).
מה הנביא ישעיהו היה אומר?
למיטב ידיעתי, לא היה מאורע כזה בירושלים מעולם, שבאו מלכים ונשיאים כֹּה רבים “פתח שערי ירושלים” (לא לחורבן חלילה כמו בנבואות ירמיהו, ולא לכבוד כובשים זרים, אלא) לכבוד ירושלים בירת מדינת ישראל כמדינת העם היהודי הניצול מחורבן השואה באירופה.
ואני שואל את עצמי:
‘מה היה אומר הנביא ישעיהו’?
‘ציונות דתית’ – יש דבר כזה?
יש רק עם ישראל אחד, ותנועה ציונית אחת, ומדינת ישראל אחת, שיש בה (ב”ה) דתיים וחרדים ומסורתיים וחילוניים, ו(למרבה הצער) גם קצוות של קנאים ומהרסים מתוכנו, שעדיין מנסים לפרק את מדינת ישראל הציונית (גם בעזרת אויביה המובהקים בעולם)
“ברוך ה’ הרב את ריבֵנו”
בשבת האחרונה (‘ויגש’) לא יכולתי שלא לברך “ברוך ה’ הרב את ריבֵנו …”, אחרי חיסולו של מפקד כוחות הרשע השואפים לכבוש את עיר ‘הקודש’, שנראה כמו ‘המן’ פרסי, וחוסל עם עוזריו באופן ובדרך שנראים חורגים מכל צֶפי סביר
אל נשיא המדינה – קריאה נוספת
במצב בו נמצאת מדינת ישראל חייב לקום ‘מבוגר אחראי’ ולהורות דרך.
שכנעו בהחלטות לטובת האזרחים
התיקו הפוליטי מחייב בחירות שלישיות לצערנו, וכלל לא בטוח שתושג בהם הכרעה, אולם את מאמצי השכנוע במערכת הבחירות אפשר גם להפוך למנוף חיובי
קריאה לנשיא ולכנסת
כל ההצעות שהוגשו מכוונות רק לפיצולים. שום צד לא ניהל מו”מ ענייני להרכבת ממשלה מתוך כבוד בסיסי לצד האחר, ומתוך קבלתו כמות שהוא מארגן ומגדיר את עצמו. רק נשיא המדינה הציע מתווה המכבד את שני הצדדים, כמות שהם.
שלוש אזהרות
כשם שחובה להיאבק נגד השחיתות בלי לענות נחקרים, כך חובה לעשות זאת בלי הדלפות ובלי ‘עדי מדינה’