מפגיני הרחוב בבלפור וברחובות אחרים משמיעים מחאה לא דמוקרטית – ‘נשמת אפה’ של דמוקרטיה היא הכרעה בהצבעה שוויונית כללית, ולא בהפגנות, שגם פוגעות בצדק וגם בשלום הציבור
קץ לפחד ולשנאת אחים
כדי להקטין את הפחד ואת השנאה בתוכנו צריך לעשות רק דבר אחד – להיפגש ולדבר! למרבה הצער, אי אפשר להיפגש בכנסת, כי היא כעת מעוז הפחד והשנאה יחד עם רחוב בלפור בירושלים והכיכר בתל-אביב, ולכן צריך לכנס ועידת שלום יהודית-ישראלית, חופשית מפחד ועצמאית מפוליטיקה נמוכה.
‘שמאל’ רדיקלי – לאן?
למרבה הצער והכאב לא למדו מובילי השמאל הרדיקלי דבר וחצי דבר ממאה ועשרים שנה של טעויות חמורות וכישלונות מזעזעים, שגבו מחירים כבדים מהעם היהודי השב לארצו, מיהודי הגלויות (בעיקר במדינות רוסיה), ומעמים רבים אחרים.
ברכה לשר חקלאות ציוני
לצערי אינני שומע קולות של הגנה ציונית ראויה על שר החקלאות החדש מפני כל אלה שרואים בחקלאים הישראליים קרטל כוחני, ממבט פוסט-ציוני מובהק, ומהשוואות ל’ברלין’.
ברכה וכאב
ברוך השם, קמה ממשלה מייצגת של רוב עם ישראל, בלי ‘משת”פ עם ‘המשותפת’, ובלי גלי השנאה שאינם בונים שום עתיד לישראל ביתנו – כל זה בזכותם של בני גנץ, יועז הנדל וצבי האוזר, הראויים להערכה רבה!
צעדים חד-צדדיים
אני פונה לחברי הכנסת ולשרי הממשלה החדשה מימין ומשמאל, לדחות על הסף את האיומים מבית ומחוץ, ולהבהיר, שמדינת ישראל הדמוקרטית איננה נרתעת מצעדים חד-צדדיים אם היא משוכנעת בחיוניותם, מאז הקמתה.
מנהיג וחולשותיו
ברור לכל בר דעת בעולם, שמדינת ישראל הצליחה בצורה בלתי רגילה בשלב הראשון של ‘מלחמת העולם’ מול הנגיף
אהבה ושנאה – מבחן פשוט
האם קרה לנו נס? בראש חודש ניסן, ברגע האחרון ממש, הסכים בני גנץ להציע את עצמו ליו”ר הכנסת כדי להשאיר דלת פתוחה לאחדות בעם ישראל היושב בציון, ולעצור את החיבור המסוכן עם אויבים מוצהרים של הזהות היהודית במדינת ישראל
אין טהרה באמבטיה
בתוך ‘עולם הפוך’ ומבולבל, מוכה מגפת קורונה, קצת קשה להסביר מושגים בסיסיים של חיי טהרה, אבל אין לנו ברירה, מאחר שנשמעים גם רעיונות חסרי יסוד בהלכה ובמציאות כמו ‘טבילה באמבטיה’ בשעת הדחק.
פורים או פסח?
בשנה מוזרה זו, בצל הנגיף המשחית בעולם כולו, חווינו כאן בארצנו את הניגוד העמוק בין פורים לפסח – חגיגות פורים הולידו את העוצר של פסח!
מוטלת עלינו חובת החרות לחזור ולהפוך את המשוואה, כדי שנוכל לצאת מסגר לחרות במדינתנו העצמאית.