עיקר העיקרים הוא להודות לה’ על כל הטוב, ועל הניסים הגדולים שמלווים את תקומת ישראל כבר יותר מ-180 שנה (מאז שנת הת”ר; 1840 למניינם)
מה זה ‘בחור ישיבה’?
עשור לפטירתו של הרב יהודה עמיטל זצ”ל הפעם הראשונה שבה פגשתי את הרב עמיטל הייתה בכסלו התשכ”ח. עמיתי, ר’ חנן פורת, היה עסוק רובו ככולו בכפר עציון שאך החל להיבנות, ובהכנות להקמת הישיבה, ואני סייעתי במידת יכולתי. נהגנו להיפגש בחדר האוכל של ישיבת מרכז הרב ולשוחח על הדברים שצריכים להיעשות. יום אחד סיפר לי חנן […]
אין טהרה באמבטיה
בתוך ‘עולם הפוך’ ומבולבל, מוכה מגפת קורונה, קצת קשה להסביר מושגים בסיסיים של חיי טהרה, אבל אין לנו ברירה, מאחר שנשמעים גם רעיונות חסרי יסוד בהלכה ובמציאות כמו ‘טבילה באמבטיה’ בשעת הדחק.
פסח, חג המצות והאביב
ניתן לצפות כי גם בפסח נמצא שני חגים מקבילים: חג היסטורי, זכר ליציאת מצרים, וחג אביב חקלאי, המציין את ראשית קציר השעורים בארץ ישראל. ואולם למרבה הפלא, אנו מוצאים שני חגים היסטוריים שונים הקשורים ליציאת מצרים: פסח וחג המצות, ומנגד איננו מוצאים בתורה עדות לקיומו של חג אביב חקלאי החל באותם ימים.
פסח מתחיל “בין הערבים” (=אחרי הצהרים)
בניגוד לכל שבת וחג – פסח לא מתחיל בערב, אלא מחצות יום י”ד בניסן ואילך, מפני שעיקר עניינו הוא שינוי הטבע ופריצת הנס לתוכו, כך ש’בוקר’ הפסח חל בחצות הלילה, כפי שגאולת ישראל ממצרים החלה בחצות הלילה.
לא לדחות טבילה – ללכת לים!
לכו לטבול בים! בכינרת!
לא דוחים טבילה!!
ברוך אתה ה’
מאימתי מברכים על הגשמים? משירבה המים על הארץ ויעלו אבעבועות מן המטר על פני המים, וילכו אבעבועות זה לקראת זה; (בגמרא, ברכות נט ע”ב, נאמר: “משיצא חתן לקראת כלה”, ובערוך פירש, שהזרימות נפגשות בשווקים).
איסור הוצאת שם רע
אחת הצורות השכיחות ביותר של חטאים של לשון הרע היא הוצאת דבר מהקשרו ופרסומו כאילו אותו ציטוט חלקי ומקוטע משקף את האישיות המותקפת, את השקפת עולמה, את דרכה החינוכית או הפוליטית, וכדומה.
הלכות דרכים וטיולים – סכנות ומצוות
הסכנה הגדולה ביותר בימינו היא סכנת תאונות דרכים, ותאונות בכלל. לפני שיוצאים לכל נסיעה ברכב, חובה הלכתית, לבדוק שהרכב תקין. אסור לנסוע ברכב שאין ידוע
הלכות פסח, והסבה בימינו
עריכת הסדר בפינת הישיבה, הרי זה שינוי ניכר מכל שבת וחג שרגילים לשבת לשולחן, וזה מעורר שאלות באופן טבעי, כמעט כלשון הרמב”ם: ועוקרים השולחן מלפניהם קודם שיאכלו. אז אפשר גם לקיים עקירת השולחן, וגם הסבה כעיקר הדין בדברי חז”ל, וכדרך חרות.