שירת ההלל איננה תפילה אלא שירה בציבור, ודווקא היא מתאימה מעצם טבעה לשירה ונגינה – “עִבדו את ה’ בשמחה, בֹּאוּ לפניו ברננה” (תהילים ק’, ב).
עצמאות הלכתית לרבצ”ר
אם חס ושלום יכפיפו את הרבצ”ר מבחינה הלכתית לרבנים ראשיים מתוך מגמה להשליט הלכות ‘פיקוח נפש’ מצמצמות על לחימה בשבת בצה”ל, ייאלצו תלמידי חכמים שלחמו בגופם ויודעים איך צבא מתנהל, להורות לתלמידיהם המשרתים למלא פקודות מפקדיהם הלוחמים, ולא להתחשב ברבנות הצבאית אם זו תאבד חלילה את עצמאותה ההלכתית – חובתנו לשמור על צה”ל ועל עצמאותו ההלכתית של הרבצ”ר.
מראות המנורה – מרומא לירושלים
לא במקרה הפכה המנורה – זו מקשת טיטוס דווקא, לסמל המדינה, שעוצב גם על פי נבואת זכריה עם “שתי שבלי הזיתים” (זכריה ד’ יב) מימין ומשמאל למנורה.
פרשת מקץ – סרטון המבוסס על פרשנותו של הרב יואל בן נון
פירושו המטלטל של ר’ יואל בן נון
לשאלה, למה יוסף לא יוצר קשר עם אבא יעקב כל השנים.
בני ישראל ושמירת התורה במקרא – ובממצא הארכיאולוגי
חוקי התורה ותוכחות הנביאים יש בהם כדי לעורר מחשבות – האם באמת שמרו בני ישראל את התורה בימי השופטים ובימי המלוכה? פעם אחר פעם מתעוררת תחושה שהפער בין המצוות לבין קיומן בפועל בחברה הישראלית הקדומה היה גדול מאד, ואולי המוני העם כלל לא ידעו את מצוות התורה, גם אם היו ידועות לכוהנים ולזקנים?
ספרי התורה – 9 הבדלי נוסח
רוב מאמיני התורה כלל אינם יודעים על 9 הבדלים שנותרו בין נוסח תימן ונוסח ‘הכתר’ (על פי הרמב”ם), לבין הנוסח שנקבע בעמל רב של חכמי מסורה גדולים במשך מאות שנים, ברוב ספרי התורה שבקהילות ספרד ואשכנז לזרמיהן.
מי התיר ליהודים לשבת בחו”ל?
בכל כניסת שבת שרים ברחבי העולם היהודי את שירו המופלא של ר’ שלמה הלוי אלקבץ “לכה דודי לקראת כלה” – והנה, בשיר הזה יש רק 3 בתים על שבת ו-6 בתים הפונים לכנסת ישראל בזעקה ובתחנונים לצאת מן הגלות ולפגוש את כבוד ה’ עם שבת מלכתא בארץ מקום השכינה
פרוזבול בלי ביטול מצוות השמיטה
הצעת שטר פרוזבול בלי ביטול מצוות השמיטה
מתי מסתיימת השמיטה בתורה?
חז”ל קוראים לאחד בתשרי ‘ראש השנה’. ברם, כינוי זה אינו נזכר בתורה, וגם לא בתפילה, ופסוקים אחדים בתורה סותרים בבירור את האפשרות להתייחס ליום זה כאילו נסתיימה השנה הקודמת, שכן בכמה פסוקים בתורה נאמר במפורש שהשנה מסתיימת בחג הסוכות
היכן כתוב בתורתנו ‘זמן מתן תורתנו’?
בקריאה המקובלת גם ב’עולם התורה’, וגם ב’עולם האקדמי’, ‘זמן מתן תורתנו’ לא כתוב במפורש בתורה, וגם בגמרא יש מחלוקת איך לחשב את הימים, לפיכך חושבים רבים וטובים ש’זמן מתן תורתנו’ בחג השבועות מקורו בנוסח התפילה המתאים לדעה בגמרא, שבששה “בחדש השלישי” נשמעו “עשרת הדברים” מפי ה’ בהר סיני – ואילו בתורה, ספירת העומר לא נקבעה לספירת הימים מיציאת מצרים עד ‘מתן תורה’, כי היא מציינת רק את החקלאות בארץ ישראל, “מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה” (דברים ט”ז, ט) בציפיה הדרוכה מקציר השעורים אל קציר החיטים! לכן, הפסח וחג המצות מציינים את יציאת מצרים, ואילו חג השבועות מציין את הקציר של ביכורי החיטה בארץ ישראל.
אולם כל זה מעיד על קריאה לא שלמה ולא מלאה, בתורה!