רוב מאמיני התורה כלל אינם יודעים על 9 הבדלים שנותרו בין נוסח תימן ונוסח ‘הכתר’ (על פי הרמב”ם), לבין הנוסח שנקבע בעמל רב של חכמי מסורה גדולים במשך מאות שנים, ברוב ספרי התורה שבקהילות ספרד ואשכנז לזרמיהן.
מי התיר ליהודים לשבת בחו”ל?
בכל כניסת שבת שרים ברחבי העולם היהודי את שירו המופלא של ר’ שלמה הלוי אלקבץ “לכה דודי לקראת כלה” – והנה, בשיר הזה יש רק 3 בתים על שבת ו-6 בתים הפונים לכנסת ישראל בזעקה ובתחנונים לצאת מן הגלות ולפגוש את כבוד ה’ עם שבת מלכתא בארץ מקום השכינה
פרוזבול בלי ביטול מצוות השמיטה
הצעת שטר פרוזבול בלי ביטול מצוות השמיטה
מתי מסתיימת השמיטה בתורה?
חז”ל קוראים לאחד בתשרי ‘ראש השנה’. ברם, כינוי זה אינו נזכר בתורה, וגם לא בתפילה, ופסוקים אחדים בתורה סותרים בבירור את האפשרות להתייחס ליום זה כאילו נסתיימה השנה הקודמת, שכן בכמה פסוקים בתורה נאמר במפורש שהשנה מסתיימת בחג הסוכות
היכן כתוב בתורתנו ‘זמן מתן תורתנו’?
בקריאה המקובלת גם ב’עולם התורה’, וגם ב’עולם האקדמי’, ‘זמן מתן תורתנו’ לא כתוב במפורש בתורה, וגם בגמרא יש מחלוקת איך לחשב את הימים, לפיכך חושבים רבים וטובים ש’זמן מתן תורתנו’ בחג השבועות מקורו בנוסח התפילה המתאים לדעה בגמרא, שבששה “בחדש השלישי” נשמעו “עשרת הדברים” מפי ה’ בהר סיני – ואילו בתורה, ספירת העומר לא נקבעה לספירת הימים מיציאת מצרים עד ‘מתן תורה’, כי היא מציינת רק את החקלאות בארץ ישראל, “מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה” (דברים ט”ז, ט) בציפיה הדרוכה מקציר השעורים אל קציר החיטים! לכן, הפסח וחג המצות מציינים את יציאת מצרים, ואילו חג השבועות מציין את הקציר של ביכורי החיטה בארץ ישראל.
אולם כל זה מעיד על קריאה לא שלמה ולא מלאה, בתורה!
שמיטה או שבת הארץ?
מדוע לא נזכר היובל בספר שמות, וגם לא בספר דברים?
מדוע לא נזכרו דלים ואביונים בפרשת שביעית ויובל בספר ויקרא?
האם יחדל, או לא יחדל אביון מקרב הארץ?
להתחיל מבראשית
בכל התנ”ך אין אפילו מקום אחד שמזכיר יחד את שכם ואת עיבל! בכל מקום ששכם נזכרת אין עיבל, ובכל מקום שעיבל נזכרת אין שכם! תדהמה!
הר גריזים מוזכר עם שכם פעם אחת בתנ”ך, במשל יותם – עיבל גם לא פעם אחת – לולי גילוי האתר במקום הבלתי צפוי, לא היה עולה על דעתי אפילו לבדוק דבר כזה.
גיור רחב ימנע נישואי תערובת
שגיאה חמורה ביותר תשגה הרבנות הראשית אם תפעיל סמכות (לפי החוק המוצע כעת) כדי לפסול דיינים מאיר פנים ומקצרי גיור, ותחזיר את היקפי הגיור לצמצום הנוהג כיום! את הפירות המרים של שגיאה זו נאכל כולנו בהיקף נישואי התערובת המסכנים את זהותנו כחברה יהודית במדינת ישראל.
“לך-לך” – שירים ופרשנות
חיפשתי בתורה, בכל התנ”ך, במדרשים ובפרשנים לדורותיהם, ולא מצאתי מה אמר “אברם” ל”שרי” בתחילת דרכם, “לך-לך” על פי ה’, עד שמצאתי תשובה נפלאה בשירו של עידן רייכל על “לך-לך” מאתיופיה לירושלים –
כל מילה מדויקת לסיפור התורה על “לך-לך” הראשון, בלי לדעת ‘לאן’, בנדודי אוהל בלי בית, בלי לדעת ‘מתי’ אם בכלל יבוא ‘אושר’ הבן הנכסף כל כך, כאשר “שרי” עקרה, ואיך יצחקו ‘כמו גשם’, כאשר ייוולד יצחק –
שמחת האסיף או דין על המים?
אין שמחת אסיף של יבולי השנה שעברה, בלי דאגה ותפילה למים של השנה הקרובה, וחז”ל הבינו היטב את משמעות צמחי המים דווקא בתוך חגיגת האסיף