בכל התנ”ך אין אפילו מקום אחד שמזכיר יחד את שכם ואת עיבל! בכל מקום ששכם נזכרת אין עיבל, ובכל מקום שעיבל נזכרת אין שכם!       תדהמה!
הר גריזים מוזכר עם שכם פעם אחת בתנ”ך, במשל יותם – עיבל גם לא פעם אחת – לולי גילוי האתר במקום הבלתי צפוי, לא היה עולה על דעתי אפילו לבדוק דבר כזה.

חיפשתי בתורה, בכל התנ”ך, במדרשים ובפרשנים לדורותיהם, ולא מצאתי מה אמר “אברם” ל”שרי” בתחילת דרכם, “לך-לך” על פי ה’, עד שמצאתי תשובה נפלאה בשירו של עידן רייכל על “לך-לך” מאתיופיה לירושלים –

כל מילה מדויקת לסיפור התורה על “לך-לך” הראשון, בלי לדעת ‘לאן’, בנדודי אוהל בלי בית, בלי לדעת ‘מתי’ אם בכלל יבוא ‘אושר’ הבן הנכסף כל כך, כאשר “שרי” עקרה, ואיך יצחקו ‘כמו גשם’, כאשר ייוולד יצחק –

השנה (תשרי התשפ”ב), חל צימוד לא שכיח כאשר בליל החג, עם ירח ומלא, יחול גם יום השוויון בין שעות האור והחושך; יום השוויון היה צריך להיות ראש השנה לפי הלוח השמשי הטבעי, לפני השיבושים המכוונים (הרומיים, אליליים והנוצריים), שדחקו אותו לפינת 21.9; בדרך כלל, יום השוויון השמשי סמוך לראש חודש תשרי בלוח הירחי, וזהו ייחודו הכפול של חודש ראשית השנה (שהוא גם אחרית השנה הקודמת (כפי שכתבתי במאמר על ‘ראש או ראשית השנה’); השנה במיוחד, חל יום השוויון יחד עם יום החג הכפול שלנו, חג האסיף החקלאי יחד עם חג הסוכות ההיסטורי, “זכר ליציאת מצרים”.

הלוח הכפול הוא השורש של כפל החגים בתורה – טבע ונס נפגשים בלוח החגים! 

כותרת מוזרה באתרי החדשות מנסה להרעיש: שלד של חזרזיר מלפני 2,700 שנה התגלה בחפירות בירושלים. החוקרים מעריכים כי בתקופה של בית המקדש הראשון אכלו גם חזירים: “הממצא מעיד שחלק מתושבי העיר לא הקפידו באופן מלא על האיסורים המקראיים”.
אלא שממצאים כאלה דווקא תואמים לעדויות שבמקרא על ירושלים של ימי המלוכה.