ברוך השם בורא עולם, שנתן בברואיו תבונה ויכולת להתבונן במעשה בראשית!
נס הניצחון בתקומת ישראל
תארו לכם 12 גלגלי ענק מסתובבים כל אחד לעצמו (בלי סינכרון ביניהם), ובכל אחד מהם חור קטן אחד – מצד אחד שופע תמיד מקור של אור גדול מאד, ומן הצד האחר ממתינה מערכת צבאית, שתופעל ותביא לניצחון, אם תעבור קרן גדולה מן המקור השופע תמיד, ברגע [היסטורי] אחד, בו 12 החורים יהיו מכוונים בדיוק מוחלט, בקו אחד – מה הסיכוי (המתמטי וההיסטורי), שזה יקרה?
הודיה על הניסים
… ועל הניסים, ועל הפורקן, ועל הגבורות, ועל התשועות, ועל המלחמות, שעשית לאבותינו, ועשית לנו, בימים ההם, ובזמן הזה –
‘מלחמת שלושים השנה’ – ההפתעה וההכרעה במלחמת יום הכיפורים
מלחמת יום הכיפורים נצרבה בתודעה הישראלית ככישלון, אולם התבוננות בעובדות אינה מותירה מקום לספקות: זו הייתה הכרעה היסטורית מופלאה ומהפך ממשבר חמור לניצחון בפחות משלושה שבועות * המלחמה שהצמיחה קולות ייאוש ותקווה
נס שחרור ירושלים
אין עיר שנבואות התנ”ך עסקו בה כמו ירושלים * שחרור ואיחוד ירושלים בששת הימים הוא ראוי ומתאים לנבואות שנכתבו עליו
לאחד את הבלתי ניתן לאיחוד
שום דבר ממה שידעתם על מלחמת ששת הימים לא יישאר כפי שהיה אחרי שתפגשו את מי שהיה אז לוחם הצנחנים ותלמיד בישיבת מרכז הרב, ולימים הפך לאחד מאנשי הרוח הבולטים בציבור הציוני-אמוני, הרב יואל בן-נון
אין טהרה באמבטיה
בתוך ‘עולם הפוך’ ומבולבל, מוכה מגפת קורונה, קצת קשה להסביר מושגים בסיסיים של חיי טהרה, אבל אין לנו ברירה, מאחר שנשמעים גם רעיונות חסרי יסוד בהלכה ובמציאות כמו ‘טבילה באמבטיה’ בשעת הדחק.
פסח וחג המצות – שני חגים ולא אחד
פסח וחג המצות בתורה הם שני חגים מחוברים, ולא חג אחד שמתחיל בקרבן פסח. הכפילות הזאת איננה קשורה ללוח הכפול, כי גם הפסח וגם חג המצות קשורים לנס ההיסטורי של יציאת מצרים, ולשניהם נקבע תאריך בלוח החודשים הירחי. אולם הפסח מופיע בתורה ובנביאים בפני עצמו, בלי חג מצות, בצורות דומות ושונות, ולפעמים גם בלי תאריך בכלל, במשמעות של הצלה פלאית.
פסח, חג המצות והאביב
ניתן לצפות כי גם בפסח נמצא שני חגים מקבילים: חג היסטורי, זכר ליציאת מצרים, וחג אביב חקלאי, המציין את ראשית קציר השעורים בארץ ישראל. ואולם למרבה הפלא, אנו מוצאים שני חגים היסטוריים שונים הקשורים ליציאת מצרים: פסח וחג המצות, ומנגד איננו מוצאים בתורה עדות לקיומו של חג אביב חקלאי החל באותם ימים.
פסח מתחיל “בין הערבים” (=אחרי הצהרים)
בניגוד לכל שבת וחג – פסח לא מתחיל בערב, אלא מחצות יום י”ד בניסן ואילך, מפני שעיקר עניינו הוא שינוי הטבע ופריצת הנס לתוכו, כך ש’בוקר’ הפסח חל בחצות הלילה, כפי שגאולת ישראל ממצרים החלה בחצות הלילה.