צפינו כולנו בהתרגשות על גבול התדהמה, בעליית (כ-40) מלכים ונשיאים, נציגי מדינות וראשי ממשלות לירושלים לזיכרון השואה באירופה ולמאבק ברוע האנטישמי המרים ראש בעולם, ולמען מטרה חיונית זו התלכדו כולם (לפחות ברמת ההצהרה).
מה הנביא ישעיהו היה אומר?
למיטב ידיעתי, לא היה מאורע כזה בירושלים מעולם, שבאו מלכים ונשיאים כֹּה רבים “פתח שערי ירושלים” (לא לחורבן חלילה כמו בנבואות ירמיהו, ולא לכבוד כובשים זרים, אלא) לכבוד ירושלים בירת מדינת ישראל כמדינת העם היהודי הניצול מחורבן השואה באירופה.
ואני שואל את עצמי:
‘מה היה אומר הנביא ישעיהו’?
‘ציונות דתית’ – יש דבר כזה?
יש רק עם ישראל אחד, ותנועה ציונית אחת, ומדינת ישראל אחת, שיש בה (ב”ה) דתיים וחרדים ומסורתיים וחילוניים, ו(למרבה הצער) גם קצוות של קנאים ומהרסים מתוכנו, שעדיין מנסים לפרק את מדינת ישראל הציונית (גם בעזרת אויביה המובהקים בעולם)
ברוך אתה ה’
מאימתי מברכים על הגשמים? משירבה המים על הארץ ויעלו אבעבועות מן המטר על פני המים, וילכו אבעבועות זה לקראת זה; (בגמרא, ברכות נט ע”ב, נאמר: “משיצא חתן לקראת כלה”, ובערוך פירש, שהזרימות נפגשות בשווקים).
הלילה מתחלק למשמרות וכך גם הגלות: מתי תישמע שאגת ישועה?
סוגיית התלמוד בראש מסכת ברכות עסוקה בשאלה אם הלילה מתחלק ל-3 או ל-4 משמרות. הרב יואל בן-נון מביא עוד שני פסוקים דומים וטוען שהסוגיה מתייחסת לשלושת הפסוקים, שרק באחד מהם יש שאגת הצלה וישועה לירושלים, כפליטה ליהודים העולים אליה
“ברוך ה’ הרב את ריבֵנו”
בשבת האחרונה (‘ויגש’) לא יכולתי שלא לברך “ברוך ה’ הרב את ריבֵנו …”, אחרי חיסולו של מפקד כוחות הרשע השואפים לכבוש את עיר ‘הקודש’, שנראה כמו ‘המן’ פרסי, וחוסל עם עוזריו באופן ובדרך שנראים חורגים מכל צֶפי סביר
אל נשיא המדינה – קריאה נוספת
במצב בו נמצאת מדינת ישראל חייב לקום ‘מבוגר אחראי’ ולהורות דרך.
שכנעו בהחלטות לטובת האזרחים
התיקו הפוליטי מחייב בחירות שלישיות לצערנו, וכלל לא בטוח שתושג בהם הכרעה, אולם את מאמצי השכנוע במערכת הבחירות אפשר גם להפוך למנוף חיובי
קריאה לנשיא ולכנסת
כל ההצעות שהוגשו מכוונות רק לפיצולים. שום צד לא ניהל מו”מ ענייני להרכבת ממשלה מתוך כבוד בסיסי לצד האחר, ומתוך קבלתו כמות שהוא מארגן ומגדיר את עצמו. רק נשיא המדינה הציע מתווה המכבד את שני הצדדים, כמות שהם.
לזכרו של השופט מאיר שמגר ז”ל
בזכותו של מאיר שמגר ז”ל הצלחנו להעלות לארץ כ-90 אחוז משארית יהודי אתיופיה, שאבות אבותיהם התנצרו בלחץ הגלות, אך שמרו על קהילותיהם בלי התבוללות בכפרים משלהם, וצאצאיהם שבו ליהדותם. בכל ליבנו קיווינו, שהשופט (בדימוס) שמגר יזכה לראות את משפט המדינה ומשפט ההיסטוריה מתקיימים עם אחרוני העולים; אבל אנו, חברי הוועד הציבורי, נמשיך בדרך שאותה הוביל מאיר שמגר ברוחו הציונית הגדולה, גם מתוך נאמנות לזכרו.