הניצחון בדרום הושג בדם לוחמינו המופלאים הנלחמים באחדות ובאמון מלא בניגוד מוחלט להנהגה הפוליטית – אך הוא תלוי בתוצאות המו”מ להצלת החטופים, כי נסיגה ישראלית מלאה, או כמעט מלאה, תיצור איום חמור על שיקום היישובים בעוטף !
אבל ניצחון אמיתי במלחמת העצמאות השמינית, ייבחן רק בשיקום מלא של היישובים בעוטף ובצפון – לא פחות!
עצירת הברחות הנשק מסיני לעזה, והחזרת תושבי הצפון לבתיהם
התחליף היחיד לשליטת צה”ל בציר פילדלפי הוא הרחקה מסיבית של שבטי הבדואים בסיני מרפיח המצרית ומנתיבי ההברחות, ושליטה מצרית תקיפה – בתיאום ובסיוע ישראלי – במרחבי סיני ובסביבות רפיח.
מלחמה מדשדשת – מי אשם?
המלחמה מדשדשת. מאז תחילת המלחמה אני מאשים בעיקר את הנשיא האמריקני גו’ ביידן, שהגיע לארץ עוד בשבוע הראשון כדי להפעיל ‘חיבוק בולם’, ולהשתלט על ניהול המערכה גם בעזה וברפיח וגם בצפון, גם מול לבנון וכמובן מול איראן.
Israel Among the Nations: UN and Anti-Semitism
The attitude towards the State of Israel in the United Nations is fundamentally different from its attitude towards any other country. This can only be explained by structural anti-Semitism!
ניצחון = ביטחון
ביטחון מדינת ישראל לטווח ארוך מחייב ‘תמרון קרקעי’ מהיר, ושליטה בעזה לפחות למשך שנה עד השמדת כל המנהרות וכל הטילים – לא להכניס לוחמים שלנו לשום מנהרה, אבל למנוע מכוחות הרשע חשמל ומים ואוויר עד שייצאו – יחוסלו או ייכנעו.
במלחמה השמינית: חובתנו – להתעלות!
התעלות היא תנאי הכרחי לניצחון שיאפשר את הסרת האיום הצבאי מצפון ומדרום, כפתח לשינוי רדיקלי ולהסכמים יציבים – כמו אזרחות מצרית לתושבי עזה ויישוב הפליטים בצפון סיני (הצעה שהעלה נשיא מצרים בעצמו לפני זמן לא רב), יחד עם ‘הגירה הומניטרית’.
ישראל באומות: או”ם ואנטישמיות
היחס למדינת ישראל באומות המאוחדות הוא יחס של אפליה עקרונית ומהותית מאז הקמת המדינה ומלחמת העצמאות, כי אין תופעות כאלה ביחס לשום מדינה אחרת. זה נראה בבירור כתגובת חרטה על עצם ההכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית, שלא תוכל להתקיים בשום אופן אם ישובו לתוכה מיליוני פלסטינים.
תפילת מלחמה
מסיבות עמוקות שאי אפשר לפרטן כעת, עולם התפילה היהודי שכח את קביעת התורה והגמרא (תענית טז ב – יז א), “שאין אומרים זכרונות ושופרות אלא בראש השנה וביובלות ובשעת מלחמה”!