.בחפירות שנערכו בחר קיאפה בעמק האלה נחשפה עיר-מצודה יהודאית, חד-תקופתית, מן המאה ה-10 לפנה”ס
החופרים מציינים את פסוקי “ארון הא-לוהים” שהיה נייד ואף יוצא למלחמה, אולם אינם מבחינים בין “ארון העדות” שבו נשמרו לוחות הברית, לבין ‘ארון היוצא למלחמה’.
ארון הברית וארון הא-להים בספרי שופטים ושמואל – ארון אחד או שני ארונות?
כבר תפקידו ההיסטורי של שמואל הנביא (אחרי חורבן המשכן בשילה) היה, ללמד את עם ישראל דרכי עבודת ה’ וקרבתו, גם בלי משכן ובלי ארון, בדומה ליחזקאל בימי גלות בבל, ולחכמי המשנה בדור יבנה – ולהכשירם להיות ראויים להשראת השכינה מחדש, במקום אשר יבחר ה’.
הגאולה – לא בדור אחד, ולא במהלך אחד
יש האומרים שההבאה אל הארץ כולה, מכוח השבועה לאבות, ונתינתה מורשה לעם ישראל, רק היא גאולה תיקָרא, ואילו הצלה מעבדות, ויציאה מן הסבל וממצוקת הגלות (=’מקלט בטוח’), היא רק שאיפה של קיום, ושם גאולה לא ייקָרא עליה. חז”ל, לעומת כל אלה, אומרים כי כולן לשונות של גאולה הן. ברוכה היא הציונות הקיומית, שעיסוקה ביציאה הפיזית ממצוקת הגלות, ובהצלה מן המוות והעבדות, זאת שרואה בישראל ‘מקלט בטוח’ ליהודים, או לפחות סיכוי לכך.
הרב אלקלעי ומהפכת התשובה – השיבה לארץ
המהפכנות ההלכתית, המחשבתית וההיסטורית של הרב אלקלעי ניכרת במיוחד בפירושו לפרשת התשובה שבתורה (דברים ל), ובהגדרותיו למושג התשובה בהלכה ובהיסטוריה.
הלכות דרכים וטיולים – סכנות ומצוות
הסכנה הגדולה ביותר בימינו היא סכנת תאונות דרכים, ותאונות בכלל. לפני שיוצאים לכל נסיעה ברכב, חובה הלכתית, לבדוק שהרכב תקין. אסור לנסוע ברכב שאין ידוע
הלכות פסח, והסבה בימינו
עריכת הסדר בפינת הישיבה, הרי זה שינוי ניכר מכל שבת וחג שרגילים לשבת לשולחן, וזה מעורר שאלות באופן טבעי, כמעט כלשון הרמב”ם: ועוקרים השולחן מלפניהם קודם שיאכלו. אז אפשר גם לקיים עקירת השולחן, וגם הסבה כעיקר הדין בדברי חז”ל, וכדרך חרות.
הארץ לא נשארה תוהו ובוהו
סדרת ‘תוהו ובוהו’ (בהפקת ערוץ 1) בהחלט יפה ומרתקת, ערוכה היטב ומושקעת מאד. אבל (לפחות בפרקים הראשונים בסדרה) היא משאירה את הארץ – ואת התנ”ך – ב’תוהו ובוהו’ – המשך הבריאה, “ויאמר א-להים: יהי אור” לא חדר לתוך תפיסת עולמם של יוצרי הסדרה המוכשרים והחכמים כל כך, שהמקרא וחיפוש שורשיו בארץ, כן חשוב להם מאד.
ארבע גאולות ותהליך הגאולה
האם יש סתירה (כפי שרבים מדמים) בין גאולה בבת אחת, לבין תהליך גאולה מתמשך, שיש בו מעלות ומורדות, משברים וייסורים? יציאת מצרים מלמדת אותנו שאין כל סתירה. בחצי הלילה פסח מצרים התרחש מהפך של רגע אחד.
הוויה פעילה וקיומית במקרא – פירושו הלשוני של שם ה’
שנים רבות מעסיקה אותי השאלה מה משמעותו המקורית של השורש ה.ו.י. ושל קרובו ה.י.י., מהן ההסתעפויות של שני השורשים האלה ומה הקשר ביניהם, וכמובן, מהו הפירוש הלשוני של שם ה’, שנכתב כצורת עתיד של פעלים משורשים אלה.
האמת והשלום (מקוצר וערוך)
בנבואתו של זכריה על ירושלים הצירוף הנבואי המיוחד של ‘אמת ושלום’ כמו ‘משפט וצדקה’ מעלה שאלה עקרונית – איך אפשר לחבר כך את דרישת האמת עם תביעות השלום, ואת המשפט עם הצדקה?