יש האומרים שההבאה אל הארץ כולה, מכוח השבועה לאבות, ונתינתה מורשה לעם ישראל, רק היא גאולה תיקָרא, ואילו הצלה מעבדות, ויציאה מן הסבל וממצוקת הגלות (=’מקלט בטוח’), היא רק שאיפה של קיום, ושם גאולה לא ייקָרא עליה. חז”ל, לעומת כל אלה, אומרים כי כולן לשונות של גאולה הן. ברוכה היא הציונות הקיומית, שעיסוקה ביציאה הפיזית ממצוקת הגלות, ובהצלה מן המוות והעבדות, זאת שרואה בישראל ‘מקלט בטוח’ ליהודים, או לפחות סיכוי לכך.
הרב אלקלעי ומהפכת התשובה – השיבה לארץ
המהפכנות ההלכתית, המחשבתית וההיסטורית של הרב אלקלעי ניכרת במיוחד בפירושו לפרשת התשובה שבתורה (דברים ל), ובהגדרותיו למושג התשובה בהלכה ובהיסטוריה.
הלכות דרכים וטיולים – סכנות ומצוות
הסכנה הגדולה ביותר בימינו היא סכנת תאונות דרכים, ותאונות בכלל. לפני שיוצאים לכל נסיעה ברכב, חובה הלכתית, לבדוק שהרכב תקין. אסור לנסוע ברכב שאין ידוע
הלכות פסח, והסבה בימינו
עריכת הסדר בפינת הישיבה, הרי זה שינוי ניכר מכל שבת וחג שרגילים לשבת לשולחן, וזה מעורר שאלות באופן טבעי, כמעט כלשון הרמב”ם: ועוקרים השולחן מלפניהם קודם שיאכלו. אז אפשר גם לקיים עקירת השולחן, וגם הסבה כעיקר הדין בדברי חז”ל, וכדרך חרות.
הארץ לא נשארה תוהו ובוהו
סדרת ‘תוהו ובוהו’ (בהפקת ערוץ 1) בהחלט יפה ומרתקת, ערוכה היטב ומושקעת מאד. אבל (לפחות בפרקים הראשונים בסדרה) היא משאירה את הארץ – ואת התנ”ך – ב’תוהו ובוהו’ – המשך הבריאה, “ויאמר א-להים: יהי אור” לא חדר לתוך תפיסת עולמם של יוצרי הסדרה המוכשרים והחכמים כל כך, שהמקרא וחיפוש שורשיו בארץ, כן חשוב להם מאד.
ארבע גאולות ותהליך הגאולה
האם יש סתירה (כפי שרבים מדמים) בין גאולה בבת אחת, לבין תהליך גאולה מתמשך, שיש בו מעלות ומורדות, משברים וייסורים? יציאת מצרים מלמדת אותנו שאין כל סתירה. בחצי הלילה פסח מצרים התרחש מהפך של רגע אחד.
הוויה פעילה וקיומית במקרא – פירושו הלשוני של שם ה’
שנים רבות מעסיקה אותי השאלה מה משמעותו המקורית של השורש ה.ו.י. ושל קרובו ה.י.י., מהן ההסתעפויות של שני השורשים האלה ומה הקשר ביניהם, וכמובן, מהו הפירוש הלשוני של שם ה’, שנכתב כצורת עתיד של פעלים משורשים אלה.
האמת והשלום (מקוצר וערוך)
בנבואתו של זכריה על ירושלים הצירוף הנבואי המיוחד של ‘אמת ושלום’ כמו ‘משפט וצדקה’ מעלה שאלה עקרונית – איך אפשר לחבר כך את דרישת האמת עם תביעות השלום, ואת המשפט עם הצדקה?
הצעת חלופה לחוק טל
צה”ל אינו ערוך לשילוב מסיבי של רבבות חרדים, בני ישיבות, ואם יחליטו פתאום להתגייס בהמוניהם בתנאים שהם יציבו, הוויכוחים האחרונים על הנשים ועל דמות הצבא והחברה, יתגמדו מול השבר הצפוי.
ראשי הישיבות החרדים אינם ערוכים לשירות צבאי של תלמידיהם אפילו במתכונת הסדר, או ‘שחר’, והנח”ל החרדי מתאים רק לחלק קטן מהציבור הזה.
פיקוד העורף זקוק לתגבור רציני, בתנאים של מלחמות עתידיות, ואף של אסונות טבע גדולים.
החרדים מוכיחים את עצמם בזק”א ובהצלה, והציבור הישראלי יודע להעריך את תרומתם.
להלן ההצעה