התיקו הפוליטי מחייב בחירות שלישיות לצערנו, וכלל לא בטוח שתושג בהם הכרעה, אולם את מאמצי השכנוע במערכת הבחירות אפשר גם להפוך למנוף חיובי

בזכותו של מאיר שמגר ז”ל הצלחנו להעלות לארץ כ-90 אחוז משארית יהודי אתיופיה, שאבות אבותיהם התנצרו בלחץ הגלות, אך שמרו על קהילותיהם בלי התבוללות בכפרים משלהם, וצאצאיהם שבו ליהדותם. בכל ליבנו קיווינו, שהשופט (בדימוס) שמגר יזכה לראות את משפט המדינה ומשפט ההיסטוריה מתקיימים עם אחרוני העולים; אבל אנו, חברי הוועד הציבורי, נמשיך בדרך שאותה הוביל מאיר שמגר ברוחו הציונית הגדולה, גם מתוך נאמנות לזכרו.

רגילים לצטט את דברי הגמרא (יומא ט ע”ב) ש”מקדש שני… חרב… מפני שהיתה בו שנאת חִנם”, כאילו בבית ראשון לא הייתה… זו בוודאי אי הבנה בלשון הגמרא, שרק רצתה להוכיח עד כמה חמורה ‘שנאת חינם’ – לפחות 7 מלחמות אחים היו בין שתי הממלכות יהודה וישראל ובתוכָן, מאז הפילוג שקרע את מלכות דוד ושלמה לקרעים (כנבואת “אחיה השילֹני”

הגלות היהודית כבר חרבה ב’חורבן השלישי’, ואסור, ממש אסור, לדחות עוד את ה’קץ’! אין עוד גלות יהודית – אנחנו נמצאים בגאולה של ‘קיבוץ גלויות’!